143. כאשר התובע נשאל האם "נדרשת להחזיר את ההלוואה?", הוא הודה כך[76]:
"לא החזרתי, היתה אמורה להתקזז מהסכומים שמגיעים לי בגין הרווחים של 2008 ואף פעם לא אמרתי שזו הלוואה. אני ב 2008 כפי שהעביר לי את זה וזו עוד הוכחה לא הייתי נשאר בחברה אם לא היה כל ההסכם שנוצר ב 2008 לא היינו מתנהגים בהתאם ועובדה כי חישב את הסכום הזה אסף על אותו מסמך נספח ח' חישב במו ידיו את הסכום והעביר לי אותו."
144. כמו כן, ראו גם הדברים הבאים מצידו[77]:
"אתה קורא לזה הלוואה ואני לא מתנער מזה שהועבר אלי סכום של 150,000 ₪, תקרא לזה הלוואה או על חשבון הרווחים, החישוב בכתב יד של אסף מוכיח שזה היה חשבון הרווחים של 2008, זה שאני קיבלתי 150 אלף ₪ קיבלתי ואני מודה שקיבלתי אותם. תקרא לזה מה שאתה רוצה."
--- סוף עמוד 46 ---
145. התובע אומנם טען כי אותה הלוואה לא נרשמה בספרי הנתבעת, ו/או לא צוינה בתלושי השכר שלו. אולם, אין המדובר בסוגיה רלוונטית לענייננו, ומשעה שהוא הודה, כאמור לעיל, כי סכום זה אכן התקבל אצלו. על כן, איננו מוצאים לנכון להכריע במהות הסכום שבנדון, ולקבוע האם המדובר בהלוואה או לאו. גם איננו מכריעים בשאלה האם נכונה טענת הנתבעת, שאותה הלוואה ניתנה לתובע בשל כך שהוא בנה באותה עת בית. אין המדובר בסוגיה רלוונטית לענייננו.
146. עם זאת, לא ברור לנו מדוע הנתבעת חישבה סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ומשעה שהסכם 2010 אינו מחייב זאת. הסכם 2010 נקב ביחס לכך במילים הבאות: "נכון למועד כתיבת מסמך זה חייב סלים להחזיר לרקיע הלוואות בסך 155,000 ₪ (נטו+ריבית והצמדה) שקיבל מהחברה אשר תשלומם יידחה לפי שעה עד תוחזר ההלוואה". כלומר, לכאורה ניתן לסבור, שאותו סכום כבר חושב בהסכם 2010, ככזה שכבר כולל את הריבית וההצמדה.
147. שאחרת, היו הצדדים כותבים ניסוח שונה, ברור ומפורש, ואף מסבירים מהי הריבית המדויקת שעל התובע לשאת בה בגין קבלת אותו הסכום. הנתבעת אף טענה בכתב התביעה שכנגד, כי "טרם קבלת ההלוואה הוסבר לו כי על פי תקנות מס הכנסה יהיה עליו להחזיר הלוואה זו בצירוף ריבית כחוק (4%) והצמדה (אלו אותם תנאי שבהם מושך גם הבעלים הלוואות מהחברה) והוא הסכים לכך"[78]. אולם אותה טענה לא הוכחה כלל על ידי הנתבעת, לא בכתב (ראיה כתובה כלשהי) ולא בעל-פה (חקירתו הנגדית של התובע).
148. על כן, לשיטתנו התוצאה הצודקת והראויה, היא כי התובע יצטרך להחזיר סכום זה לנתבעת בצירוף הפרשי הצמדה, בלבד. בתצהירו של אסף נטען כי הסכום של 155,000 ₪ הועבר לתובע בשנת 2008, בחודשים 6 ו-11 לאותה השנה. על כן, ולנוחיות החישוב, תאריך ההצמדה יהיה מיום 15.8.2008 ועד למועד מתן פסק הדין. התחשיב שנעשה מעלה כי הסכום שעל התובע להחזיר לידי הנתבעת עומד על סך של 178,550 ₪ (במעוגל)[79].