159. אשר לטענה בדבר חיוב במס שנוצר לנתבעת בגין אי הכרה בהוצאות עקב אי מתן מסמכים מצידו של התובע, המאשרים קבלת סכומים על ידו, ובסך של 71,025 ₪, ואשר לטענה כי יש להוסיף לחיובו הנטען של התובע כלפי הנתבעת, מע"מ בשיעור של 17% – גם כאן, טענות הנתבעת ביחס לסכומים אלה, דינן להידחות. תחילה, סכומים אלה אינם מצוינים בחוות דעתו של רו"ח דורון. מעבר לכך, גם בנושא זה, איננו סבורים כי המדובר בסעד שנמצא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, ובכך גם הודתה הנתבעת, כאמור לעיל, במסגרת סיכומיה.
--- סוף עמוד 50 ---
160. ודוק – בסיכומיה הסבירה הנתבעת ביחס לנושאים אלה, כדלקמן[91]: "בתביעתה שכנגד, עתרה הנתבעת לחייב את התובע בתשלום של 210,860 ₪ בצירוף מע"מ ובסך כולל של 246,707, והכל בצירוף הצמדה וריבית מיום התביעה. כן עתרה הנתבעת לחייב את התובע להמציא לידיה חשבונית בסך של 237,832 בגין סכומים ורכוש שקיבל ממנה ושלא הוציא בגינם חשבונית מס כדין. בעת בדיקתו של המומחה מטעם הנתבעת, רו"ח עמוס דורון, תיקן המומחה מטעם הנתבעת את חישובי המס שהוטמעו בתביעתה. בעיקר – הוא התאים את חישובי הנתבעת אשר נעשו על בסיס הנחה שיוחלפו חשבוניות בין הצדדים, ליחסים שבין חברה לשכיר, המתאימים לגופים המיוצגים בהליך זה, אשר בהם אין התובע צריך להוציא חשבוניות, ובהתאמה – אינו משלם מע"מ". כלומר, הנתבעת ויתרה במפורש על טענותיה בהקשר זה.
161. לסיכום התביעה שכנגד – התובע זכאי מהנתבעת ל-20% מהרווח בגין שנת 2009, ולרווח מתביעות בגין פרויקטים שנמצאו בתהליכי עבודה בעת פיטוריו של התובע מעבודתו בנתבעת ואשר התקבל בנתבעת בשנים 2012-2010, בסך של 180,658 ₪. מנגד, על התובע להשיב לנתבעת את הסכומים הבאים:
א. 178,550 ₪ בגין סכומים שניתנו לו על ידי הנתבעת;
ב. סך של 11,650 ₪ בגין תשלום ביתר מצידה של הנתבעת לביטוח המנהלים של התובע;
ג. סך של 9,797 ₪ בגין תשלום ביתר מצידה של הנתבעת לקרן ההשתלמות של התובע;
ד. סך של 5,758 ₪ בגין תשלום חשבון טלפון מצידה של הנתבעת, ושהיה אמור להתבצע על ידי התובע.
162. הסך המצטבר של סכומים אלה עומד על 205,755 ₪, ולפיכך על התובע להשיב לנתבעת, במסגרת התביעה שכנגד ובקיזוז 180,658 ₪ (ראו דלעיל), סך של 25,097 ₪.
ה. סוף דבר
--- סוף עמוד 51 ---
163. לסיכום – לאור כלל האמור לעיל בפסק הדין, עולה כדלקמן – התביעה העיקרית דינה להידחות בכללותה, מלבד רכיב תביעה אחד שהתקבל. התביעה שכנגד דינה להתקבל באופן חלקי בלבד. על כן, התוצאה הסופית היא כדלקמן: אשר לתביעה העיקרית, התובע זכאי לקבל מהנתבעת עבור תמורת הודעה מוקדמת סך של 24,337 ₪. אשר לתביעה שכנגד, הרי שעל התובע לשלם לנתבעת סך של 25,097 ₪, במסגרת ההתחשבנות הנוגעת להסכם 2010. עם זאת, במסגרת קביעת ההוצאות (ראו להלן), אנו פוסקים כי איש לא יצטרך לשלם לרעהו דבר.