24. הנתבעת ממשיכה וטוענת, כי מטרתה של התביעה היא בעצם לפטור את התובע מהחובה להחזיר לה את ההלוואה שהוא קיבל ממנה, בצירוף פירותיה, ומטרתה אף למנוע מהנתבעת לקבל קבלה על אותם סכומים שמגיעים לתובע לפי ההסכם. זאת, מכיוון שהוצאת קבלה שכזאת על ידי התובע, תחזיר אליו את נטל המס שבו הוא חייב לפי דין, ושאותו הוא הצליח עד היום להטיל על הנתבעת (לעניין זה נעיר כבר עתה, כי איננו סבורים שיש מקום כי בית הדין
--- סוף עמוד 7 ---
יעניק סעד כזה או אחר, בהינתן היעדר הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה להכריע בנושא כגון דא).
25. ביחס לפיטוריו של התובע טוענת הנתבעת, כי התובע קיבל דמי הודעה מוקדמת מופחתים על פי הסכמת הצדדים כיוון שהוא קיבל סכומים אחרים לפנים משורת הדין, כגון שחרור הפרשות סוציאליות ורכב, מבלי לעמוד על דרישת החזר ההלוואה לאלתר. ביחס להלוואה שקיבל מהנתבעת, טוענת הנתבעת כי התובע אישר בכתב כי הוא קיבל הלוואה מהנתבעת. יחד עם זאת, היתה הסכמה בין הצדדים כי ההלוואה תוחזר באמצעות קיזוז מסכומים שיגיעו לתובע בעתיד, ומתוך התחשבות במצבו הכלכלי.
ג.2. טענות הצדדים בכתב התביעה שכנגד וכתב ההגנה שכנגד
26. טענות הנתבעת בכתב התביעה שכנגד – הנתבעת טוענת כי במהלך מערכת היחסים שבין הצדדים, הם ניסו לסכם את הדרוש על מנת להכניס את התובע לשותפות עם הנתבעת, ונקבע כי הם ימשיכו במשא-ומתן, ובמקביל הוסכם גם על העלאת שכרו של התובע. בהמשך, אף נרשמה טיוטה להסכם לתשלום של 20% מרווחי הפרויקטים ואחוזים מופחתים מרווחיהם של פרויקטים שהיו בתהליך ביצוע באותה עת (טיוטת הסכם 2008). טיוטה זו לא נחתמה בסופו של דבר בגלל חילוקי דעות על נושאים רבים.
27. לשיטתה של הנתבעת, רק לאחר שהתובע הפעיל עליה לחץ רב, בטענה כי הוא נמצא על סף קריסה כלכלית, הוא קיבל מהנתבעת סכום נוסף מעבר להלוואה שניתנה לו, על חשבון רווחים צפויים. זאת ועוד, הנתבעת ממשיכה וטוענת, כי בין הצדדים היו מחלוקות שרק גברו עם הזמן. עיקרן של המחלוקות נסב סביב הערכות שונות של הצדדים על שווי תרומתו של התובע לנתבעת, וסביב סירובו העקבי לשאת בכל עלות או סיכון שהוא, הנוגעים לשותפות המוצעת שבין הצדדים, כולל אי הסכמתו לשלם את עלויות המס בגין המניות שאותן ביקש לקבל בחינם.
28. מחלוקות נוספות התמקדו בסירובו של התובע לשאת בכל סיכון שהוא, הנובע מהמעבר ממעמד של שכיר למעמד של בעלים-שותף, ולגבי דרישתו לקבל זכויות הצבעה של 50% בנושאים שונים, על אף שחלקו במניות לא אמור היה לעלות על 20%. לגישת הנתבעת, היא לא יכולה היתה להסכים לדרישות אלה.