--- סוף עמוד 8 ---
על כן, משלא מצאו הצדדים הסדר שיגשר על המחלוקות ועל אף מאמצים גדולים למציאת פתרון, הנתבעת פיטרה את התובע.
29. עוד טוענת הנתבעת, כי הצדדים ערכו ביניהם הסכם אשר תיקן את הודעת הפיטורים של התובע, בהתאם להערות של התובע עצמו, ומתוך כוונה לסיים את עבודת התובע, וגם למזער את הפגיעה בו (הסכם 2010). כמו כן, הנתבעת טוענת שהיא העבירה לתובע את רכבה של הנתבעת שבו הוא השתמש, מבלי לחייבו בתשלום הראשון בגינו, ותוך כדי שהיא נושאת בתשלומים בגין הרכב עד תום תקופת החכירה שלו. בהמשך אף שוחררו לו באופן מיידי קרן ההשתלמות וההפרשות לקופת גמל, כדי שיוכל להעבירן לחברה אחרת ולשמור על רצף ביטוחי.
30. הנתבעת אף טוענת כי היא הסכימה להסכם שבמסגרתו התובע יקבל 20% מאותו חלק של רווחי הנתבעת, אשר הושגו באמצעות מאמץ משותף, החל מהיום הקובע (1.1.2009) ועד למועד פיטוריו של התובע, כפי שהיה מקבל אילו ההסכם נחתם (הסכם 2010). כמו כן, מהערכה שבוצעה על ידה, עלה כי התובע היה ביתרת חובה כלפיה, שכן ערך ההלוואה שהוא קיבל ממנה עלה במידה ניכרת על חלקו ברווחים. על כן, משעה שעלה כי לתובע אין יכולת כלכלית להשלים את חובו כלפיה, הוסכם כי זה יידחה למועד בו יסתיים הטיפול בפרויקטים, ולגבי אלה שבו יש לו חלק ברווחיהם.
31. עם זאת, לאחר זמן-מה, עלה כי התובע מסרב לערוך חישוב משותף ומפורט על בסיס הטבלה המוסכמת ומנסה לשנות את בסיס החישוב, היות שבכל פעם הוא מצא את עצמו ביתרת חובה. הנתבעת אף מציינת כי רצתה לסגור את הדברים עם התובע על דרך הפשרה, ובהתאם לכך היא ערכה התחשבנות פשוטה, שגם כללה חישוב שאינו שייך לתובע. כמו כן, החישוב שערך התובע היה שגוי, עקב מספר שגיאות:
א. התובע ערך תחשיב כאילו מגיע לו לקבל 20% מההכנסות מבלי להתחשב בהוצאות;
ב. התובע עירב בתחשיב סכומים שאותם לקח באופן אישי (כמו ההלוואה) שאותם הוא צריך להחזיר לנתבעת באופן אישי עקב עלויות מס;
ג. התובע ערך תחשיב לגבי חלק ברווח משנת 2009 תוך הכנסת סכומים שהיוו התחשבנות פנימית בין הבעלים לבין חברה שבבעלותו;
--- סוף עמוד 9 ---
ד. התובע לא הביא בחשבון את עלויות הרכב שלו;
ה. התובע ערך את התחשיב בלי להחשיב את עלויות הריבית וההצמדה שהיה צריך לשלם על ההלוואה;
ו. לתובע היתה חסרה החשבונית שאותה הוא היה צריך להוציא לנתבעת בגין העברת הרכב לבעלותו ועת שהוא פוטר ממנה.
32. הנתבעת ממשיכה וטוענת, כי כאשר התובע נוכח לדעת כי חיובי המס הצפויים לו כתוצאה מקבלת הסכומים מהנתבעת, יעלו בהרבה על תקבוליו, הוא סירב להנפיק לנתבעת חשבונית מס או קבלה, וניתק עימה מגע. הנתבעת מציינת בהקשר זה שכאשר היא העריכה כי עלות ניהול התביעה כנגד התובע, תעלה על שווי הסכום החסר, היא בחרה שלא להגיש כנגדו תביעה.