עוד טען המשיב, כי הוא חולק על אופן חישוב הסכומים. כך למשל, הוא חולק על כך שהימור שכלל למשל, את המספר 4, היה הימור על סך 4,000 ₪. בעניין זה הפנה בא-כוח המשיב 1 להודעות של מספר נחקרים, אשר לטענתו הסבירו את סכומי ההימורים שצוינו בהודעות שנשלחו (דוד לוי, יצחק גמליאלי, גולן פרץ ויהונתן זאדה). עוד נטען, כי חלק מאותם נחקרים אף מסרו גרסאות סותרות בעניין הסכומים ובכלל. כן נטען, שאף היו נחקרים שאמרו שהסכומים שנכללו במסרונים ששלחו לא היו רלוונטיים להימורים ועוד כיוצא באלה טעונת. עוד נטען, כי לא ניתן לחלט אלא אם הוכח שלנאשם נוצר רווח מהעבירה שעבר. בעניין זה הפנה בא-כוח המשיב 1 לע"פ 8312/17 ברהמי נ' מדינת ישראל (17.4.2018) (כבוד השופט י' עמית) (להלן – עניין ברהמי), שקבע כי לא ניתן לחלט רכוש אם לא הוכח שלנאשם היה רווח בפועל מהעבירה שעבר.
48. שנית, לא ניתן לייחס למשיב 1 את כל ההימורים שנערכו באמצעות הסוכנים: המשיב 1 הואשם בכך שריכז וארגן את כל ההימורים שנעשו באמצעות אחרים (הסוכנים). כך בעוד שלטענתו, אין ראיות לכך ולטענתו, היו מהמרים שהכחישו זאת בחקירתם ואף אם הודו בכך שהם עצמם הימרו, הם לא קשרו את המשיב 1 לאותם הימורים. על-פי הנטען, כך בין השאר, אמרו הנחקרים הבאים: המשיבים אפרים מור, שי קנאפו וישראל אדרי וכן הנחקרים איתמר גרסון, שחר מועלם, חיים בן-עזרא, חיים אבוקסיס, תומר קנאפו, נתנאל עמדי, גיא סדיקלר, דוד משה. עוד הוסיף המשיב 1, כי בכל מקרה, לכל היותר הוא יכול היה לקבל עמלה מפתיחת אפשרות הימורים למהמרים באמצעות אתרי הימורים, אך הוא לא גרף רווחים מכך.
49. שלישית, המשיב 1 חולק על היקף עבירות המס: גם בעניין היקף עבירות המס טען המשיב 1 כי אין ראיות להיקף העבירות הנטען. כך גם טען, כי עבירות המס הוכללו בתוספת הראשונה של חוק איסור הלבנת הון, המגדירה את עבירות המקור, רק בסוף שנת 2016 (יוער, כי עובדה זו אינה שנויה במחלוקת, ואף המבקשת טענה זאת).
--- סוף עמוד 18 ---
50. רביעית, טענות בתחום הראייתי: הטענה שהמשיב 1 היה הגורם שארגן את כל פעילות ההימורים נסמכת במידה רבה על האזנות הסתר. טענת המשיב 1 היא, כי לשם הסתמכות על כך, נדרשות ראיות בעניין זיהוי הדוברים בשיחות. כן נטען, כי פרשנות המבקשת את האזנות הסתר אינה בהכרח נכונה. שכן, לטענת המשיב 1, ניתן לפרש את הדברים שנאמרו בשיחות גם בדרכים אחרות מאופן פרשנותה של המבקשת.