שנית, כפי שכבר הוזכר, ניתוח חשבונות הבנק של אדם ושל אשתו, שושנה, תוך השוואתם אל ההצהרות שמסר אדם לרשויות המס, שבהן הצהיר על מקורות הכנסתו החוקיים, עולה שלאדם היו הכנסות רבות שלא דווחו ושהופקדו בחשבון הבנק של שושנה. ההכנסות הכספיות הלגיטימיות מהפעלת העסק, הופקדו בחשבון העסק. לעומת זאת, סכומים רבים ומשמעותיים, כפי שפורט לעיל, הופקדו בחשבון הבנק של שושנה. כך בעוד, שלפי הודעותיה של שושנה היא אינה עובדת (הודעתה מיום 28.2.2017, שורות 7-4), היא אף אמרה בהודעותיה שהיא לא ניהלה את חשבון הבנק שעל שמה, לא הייתה מודעת לפעילות שנעשתה בו, ואף לא להפקדת סכומים שונים ומשמעותיים שהופקדו בו (הודעתה של שושנה מיום 1.3.2017). אותם סכומים שהופקדו, כוללים בין השאר (כפי שכבר הוזכר), הפקדות של כספים של אחד המהמרים המשמעותיים ביותר, נתנאל עמדי.
שלישית, בעניין הפקדת הכספים, הובאו גם הודעותיה של שמחה, אשר אין חולק, כפי שאף עולה מהודעותיה, שהיא הייתה היחידה שהפקידה את כספי העסק בבנק ושעשתה כן על-פי הנחיותיו של אדם. בחינת חשבונות הבנק (מסמכי ניתוח חשבונות הבנק) מעלה, הפקדות רבות של סכומי כסף, באופן החורג מסכומי ההכנסות החוקיים, שעליהם הוצהר בדו"חות לרשויות המס.
105. הראיות הנוגעות לחלקה של שמחה: בעניין מעורבותה של שמחה בניהול הרכוש האסור, ישנן אם כן, שתי קבוצות הראיות הבאות.
האחת, עניינה בעיסוקה של שמחה בכספים: על-פי הודעותיה של שמחה, היא היחידה שהפקידה כספים בחשבונות הבנק של העסק והיא עשתה כן בהתאם להנחיותיו של אדם. כאמור, על-פי ניתוח חשבונות הבנק, כללו הפקדות אלו גם סכומי כסף העולים על סכומי ההכנסות הלגיטימיות
--- סוף עמוד 42 ---
שעליהן הוצהר לרשויות המס. לפיכך ולנוכח הערבוב בין כספי ההכנסות הלגיטימיים עם כספי ההימורים, הרי שלכאורה, מדובר בהלבנת הון אסורה.
לפיכך, אפילו לטענת שמחה, היא לא ידעה מה היה מקור הכספים, הרי שעל-פי טענת המבקשת, מדובר במודעות לעבירה ברמה של עצימת עיניים. כך גם עולה מהודעתו של שלום הלוי, עובד החנות (הודעה מיום 2.3.2017), שסיפר ששמחה ידעה על המגירה שבה הופקדו כספי ההימורים ושהיא הייתה זו שהגיעה כל בוקר אל העסק, לקחה את הכסף המזומן בקופת העסק והפקידה אותו בבנק, לאחר השארת "עודף" בקופה. אמנם על-פי הודעתו של שלום הלוי, שמחה הבחינה בין הכסף בקופת העסק לבין כספי ההימורים שהיו במגירה, אך לעניין זה ובשלב הזה של בחינת קיומן של ראיות לכאורה, נראה כי לנוכח מכלול הראיות שעל עיקריהן עמדנו, ניתן לומר כי ישנן ראיות, גם אם לא ישירות, אלא נסיבתיות, שלפיהן שמחה הפקידה גם כספי הימורים אסורים. שכן, עצם ההבחנה ששמחה עשתה בין סוגי הכספים – אלו שבקופת העסק ואלו שבמגירה – מצביעה על מודעותה לקיומם של הכספים האסורים ועל הפקדתם במסגרת כלל הכספים. כך גם לנוכח הסתירות הרבות שעלו בהודעותיה בנושאים רבים בכלל זה בנושא הכספים והפקדתם, גם בשל ידיעתה על אותם כספים אסורים וגם מהטעם שלפי טענתה, פעלה על-פי הנחיותיו של אדם. אף לא מן הנמנע, כי עצם סיועה ומעורבותה ברכישת נכסי המקרקעין, תוך רישומם על שם אחרים, נבעה מהשתתפותה בהלבנתם של אותם כספים.