37. לטענתם, העובדה כי שד"ר באום המליץ על החלפת פונדקאית מבססת את העדר העילה בטענות רשלנות, תרמית וניגוד העניינים .
38. הנתבעים 2,4-6 פירטו את הליך הפונדקאות בשלב שלפני ההיריון. בתחילה מופקד הזרע של האב המיועד. במקביל תורמת אישה מספר ביציות. לאחר הפריית הביציות בזרע האב המיועד, בענייננו, זרעם של שני התובעים, מתבצעת החדרה של הביציות המופרות אל רחם הפונדקאית. הליך זה נקרא החזרה. מסתמא, לא כל החזרה צולחת. תיתכנה סיבות רבות לאי הצלחת ובמרבית המקרים, קשה לעמוד על הסיבה הספציפית לכישלון. בין הסיבות שמציינים הנתבעים ניתן למנות: שילוב של מקורות ביולוגיים בעוברים שהושתלו בפונדקאית; איכות זרע לקויה; איכות ביצית לקויה; בעיה רחמית.
39. התובעים היו מודעים לעובדה שלא כל החזרה מסתיימת בהריון, בין היתר, לאור סעיפים מפורשים בהסכם עם חב' יהב, וכן במסמך ההסכמה מדעת לקבלת תרומת ביצית מחו"ל.
40. הרופאים הישראליים מכחישים בכתב ההגנה את הטענה שהם התחייבו להיות אלה שיבצעו את ההליך הרפואי בארמניה ומפנים להסכם עם חב' יהב המציין במפורש שההליך יבוצע על ידי ע"י צוות ארמני.
עיקר טענות הנתבעים 1,3,7-8 חב' מנור, עמי מנור, מיכאל ברקן ועו"ד רובין
41. הנתבעים 1,3,7-8 מציינים שהליכי פונדקאות בישראל נעשים לאור חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד) התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק הפונדקאות"). חוק הפונדקאות אינו מתיר הליכי פונדקאות לזוגות חד-מיניים. יחד עם זאת, עמדת מדינת ישראל היא שהחוק לא חל במקום בו נכרתו הסכמי פונדקאות במדינות אחרות גם אם אחד הצדדים להסכם הפונדקאות הינו אזרח ישראלי. הנתבעים 1,3,7-8 טוענים כי בארמניה מתיר החוק לבצע הליכי פונדקאות לאזרחי ישראל בהתבסס על תרגום החוק, חוות דעת ביחס לדין הזר בארמניה שניתנה ע"י עו"ד מושג מנוקיאן, מכתב מראש מטה משרד הבריאות הארמני לפרופ' אוקוייב ומכתב ממשרד החוץ הארמני לישראלי. לטענתם, מדינת ישראל עורכת בירור לעניין חוקיות הליך הפונדקאות במדינות חוץ, ובירור כזה נעשה גם מול ארמניה.
42. המדינה דורשת קשר גנטי בין התינוק להורה הישראלי. לשם כך מבוצעת התאמה בין בדיקת דם שמותיר ההורה בארץ, לבדיקת רוק שנערכת בקונסוליה הישראלית הנמצאת בגיאורגיה. מכיוון שכאשר נעשית פונדקאות בארמניה, יש להעביר את התינוק מארמניה לגאורגיה, ולשם כך יש צורך ב"תעודת מסע" לתינוק. לפי הרשויות הארמניות, התינוק שנולד כתוצאה מההליך, הוא ישראלי, ולכן האחריות על הנפקת תעודת המסע מוטלת על מדינת ישראל. מדינת ישראל מצידה אינה מוכנה להנפיק תעודת מסע לתינוק שטרם הוכח שהוא אזרח ישראלי, כאשר ההוכחה מתקיימת רק בהתאמת בדיקות הדם והרוק בין ההורה המיועד לתינוק. לאור מצב הזה, הוסדר נוהל בו נלקחת בדיקת רוק עם לידת התינוק ע"י רופא ישראלי, ובהנחה ונמצאת התאמה גנטית בין בדיקת הרוק לבדיקת הדם, מוענקת "תעודת מסע" לתינוק לשם מעבר לגיאורגיה, שם עובר התינוק בדיקת רוק נוספת בפני הקונסול, ועם הוכחת ההתאמה, מונפק לתינוק דרכון ישראלי.