48. הנתבעים 1,3,7-8 טוענים כי רשויות מדינת ישראל פעלו כדי למנוע הליכי פונדקאות בארמניה, כאשר הסיבה לכך הייתה העדר קונסוליה ישראלית בארמניה וחוסר היכולת לקחת דגימת רוק מהתינוק ע"י הקונסול בהתאם "לנוהל חו"ל" שפורט לעיל. עובדה זו דרשה הנפקת "תעודת מסע" לילוד טרם שנבדק ע"י קונסול ישראלי.
49. לטענת הנתבעים 1,3,7-8 בעקבות רצון המדינה להימנע מהליכי פונדקאות בארמניה, טען ב"כ היועמ"ש בניגוד להוראות דין מפורשות בבית המשפט בהליכים שנועדו לעקוף את "נוהל חו"ל" באמצעות סמכות בית המשפט לענייני משפחה.
50. לטענת הנתבעים 1,3,7-8 רשויות מדינת ישראל פנו לרשויות בארמניה והודיעו להם שהליכי פונדקאות לזוגות חד מיניים אינם חוקיים בישראל. רשויות מדינת ישראל הסתירו מהרשויות הארמניות כי הליכי פונדקאות לזוגות חד מיניים אמנם אינם חוקיים בישראל אך מתנהלים בעוד מספר מדינות בעולם ובהם הודו וארה"ב.
51. הנתבעים 1,3,7-8 טוענים כי אין לחב' מנור שליטה על המחוקק הארמני או על הרשויות בארמניה, וניתן לראות שהרשויות בארמניה אישרו הליכי פונדקאות, עד שהחליטו על שינוי מדיניות והורו לנוטריונים להפסיק לחתום על הסכמי פונדקאות בין פונדקאיות ארמניות לאזרחי מדינת ישראל.
52. הנתבעים 1,3,7-8 טוענים כי התובעים ביקשו להכניס נספח שינויים להסכם, שכלל 4 עמודים, ושינו 33 סעיפים. ההסכם לאחר קבלת השינויים נחתם בתאריך 22.10.2010 (מצורף כנספח ח 1-2 לכתב ההגנה). התובעים הבינו את סוג ההליך ואת אופי ההסכם בין הצדדים וכן הבינו שלא ניתן להבטיח להם את התוצאה המבוקשת. הסעיפים בהסכם בין הצדדים נתנו ביטוי לכך שאין ערובה להצלחת ההליך, ובמידה ולא יושג הריון, יושב לתובעים סך של 35,000 $. בנוסף, סעיף בהסכם בין הצדדים דרש את הצהרת חב' מנור על חוקיות ההליך בארמניה.
53. לאחר חתימת ההסכם בין התובעים לחב' מנור, הפנתה אותה חב' מנור לד"ר באום, והתובעים חתמו עם חב' יהב על הסכם הייעוץ והליווי הרפואי. חב' מנור הציגה בפני התובעים מועמדות לשמש כפונדקאיות, והתובעים בחרו את המועמדת המועדפת עליהם. לאחר מכן טסו התובעים לארמניה, להתרשם מבית החולים ולחתום על החוזה מול הפונדקאית המיועדת. נסיעה זו לוותה ע"י עמי מנור ומיכאל ברקן, ולנסיעה הצטרף גם עו"ד רובין.
54. לאחר חתימת ההסכם מול הנוטריון הארמני, החלו ניסיונות ההפריה. משלא צלחו ההפריות, חב' מנור הייתה מוכנה להמשיך בליווי התובעים, כל עוד היו בידי התובעים עוברים שניתן להחזיר לפונדקאית, אלא שהתובעים ביקשו להחליף פונדקאית וביקשו מחב' מנור לסייע להם לאתר פונדקאית חלופית. חב' מנור הבהירה להם שלאור המצב בארמניה, לא ניתן לחתום על הסכם חדש עם פונדקאית חלופית, ולשאלת התובעים מה הסיבה לכך, הסבירו להם שלא יצאה הנחייה רשמית אלא רק השערות ביחס לשינוי המצב המשפטי דה-פקטו.