התובעת גם לא טוענת לקיום מצב כשל אשכול חברות אשר יכול, בנסיבות מסוימות, להצדיק הרמת המסך ביניהן.
יש לזכור, כי התובעת כלל לא עבדה בנתבעת, וזו יוסדה ונרשמה בשנת 2010, לאחר חלוף למעלה משנה מתום עבודתה של התובעת.
במצב דברים זה, בקשת התובעת למתן ההצהרה כי הנתבעת "באה בנעליה של העמותה" אינה ברת בסיס משפטי ודינה להידחות.
19. יצוין, כי ככל שסבורה התובעת כי פעילותה של הנתבעת נולדה אך כדי שהעמותה תוכל לחמוק מקיום התחייבויותיה, היה באפשרותה לפנות לרשם העמותות על מנת שיחקור עניין זה ויקבע ממצאיו בעניין בנוגע לעמותה ו/או לנתבעת. התובעת לא נקטה בדרך זו, כפי שגם לא פנתה בדרך הפשוטה יותר של הגשת בקשת פירוק לבית המשפט המוסמך.
לצערנו, מהתנהלות התובעת בפנינו התרשמנו שלא כספי הזכייה בפסק הדין עומדים בראש מעייניה אלא, מניעים פוליטיים ואחרים.
הדבר נלמד גם ממסמך נ/1 אותו הגיש ב"כ הנתבעת ובו פוסט שנכתב בפייסבוק על ידי התובעת, יום לפני הדיון, תקופה בה התנהלה מערכת בחירות לרשויות המקומיות, לקראת הבחירות שנערכו ביום 31.10.2018.
בראשו של הפוסט צוין: "תושבי נהריה היקרים, אני מזמינה את כולכם להצגה בבית המשפט..". בהמשך הפוסט ציינה התובעת "מה בהצגה" ואת טענותיה ביחס לזהות בין שתי העמותות, לרבות טענה כי מי שמתנכל לה, אינו מוכן לשלם זכויותיה ואף מממן את שכ"ט ב"כ העמותה היא – העירייה. המסמך נחתם במילים: "את המלחמה הזאת אני כבר לא עושה בשבילי אני עושה אותה כדי להפסיק את הפחד שאנשים חיים בו. אז אותם אנשים ספקנים, או כאלה שעדיין לא יודעים למי הם מצביעים תגיעו ותבינו בדיוק למי לא כדאי להצביע ולמה...באו בהמוניכם ושתפו אם אכפת לכם מהמקום בו אתם חיים".
הדברים מדברים בעד עצמם.
20. למעלה מן הצורך ואף אם הייתה היתכנות לטענות התובעת, הרי שהתובעת לא הוכיחה זהות בין העמותות שהן בעלות אישיות משפטית נפרדת.
21. ראשית, וחרף האמור בתביעה, הוכח שמבחינת מהות הפעילות אין זהות מוחלטת וכי פעילותה של העמותה לא הועתקה במלואה לנתבעת.
בחקירתה הנגדית התובעת אישרה כי קבוצת הבוגרים לא נוהלה תחת הנתבעת למרות שהיא כן נוהלה תחת העמותה, ולראשונה הודתה כי קבוצת הבוגרים מנוהלת בעמותה נפרדת, שלישית. (ר' פרוטוקול עמ' 9-10).
הנה כי כן, ההמשכיות בין העמותות, לה טוענת התובעת, לא הייתה מוחלטת, ואף אם יש דמיון מסוים בין פעילות העמותה לפעילותה של הנתבעת, אין מדובר על זהות מוחלטת.