פגיעה בפרטיותו של עובד, כניסה לתיבת הדוא"ל שלו והתחזות לעובד
135. לטענת דורון יום לפני פיטוריו, ביום 24.07.16, שלחה זיפקום, מתוך תיבת הדוא"ל האישית שלו, זימון שני לאחד מלקוחותיו (ש.הורביץ) בקשר לפגישה שנועדה ליום 26.07.16. משכך, עתר ברכיב זה לתשלום סך של 30,000 ₪.
136. לטענת זיפקום, לא שלחה זימון שני ומדובר בטענה מופרכת. בסיכומיה טענה כי לכל היותר המדובר בזימון שנשלח אוטומטית ממערכת ה"אאוטלוק", לאחר שדורון עצמו קבע את הפגישה במקור.
137. מהדוא"ל שצורף לתביעה (ת/3), לא ניתן לדעת בוודאות, כי אכן נשלח "זימון שני" כאמור ללקוח. זאת ועוד, כפי שקבענו לעיל, רשימת הלקוחות הן קניינה של זיפקום ולא של דורון.
138. כמו כן, לא נשללה ה"התכנות", כטענת אסף בתצהירו (סעיף 51), כי מזכירת המשרד, בתיאום עם דורון, עברה על דוא"ל על מנת לטפל בהזמנות. יודגש ויצויין כי תיבת דוא"ל במקום העבודה הנה תיבה המשמשת לצרכי עבודה של החברה מול לקוחותיה. לעניין זה לא נסתרה טענת אסף בסעיף 51 לתצהירו.
139. עפ"י ההלכה הפסוקה, אין מניעה כי המעסיק יחדור לתוכן התכתבות מקצועית בתיבת דוא"ל שהוא מעמיד לרשות עובדיו.
[ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח' (פורסם בנבו, 08.02.11) (להלן: "פס"ד איסקוב")].
גם אם נקבל את טענתו של דורון כי זיפקום שלחה זימון שני לאחד מ"לקוחותיו", בקשר לפגישה שנועדה להתקיים – כקביעתנו לעיל, לקוחות אשר דורון עבד עִמם הם לקוחות זיפקום וברי כי לא נעשתה כל "פגיעה בפרטיותו" של דורון אף אם נשלחה הודעה שנייה מתיבת הדוא"ל של דורון (שכאמור לא הוכח).
140. משלא הוכחה "התחזות" ופעילות של זיפקום, כטענת דורון – מעבר לאופי עבודה רגיל, נדחית התביעה ברכיב זה.
פיצויי פיטורים בניגוד לדין
141. דורון עתר ברכיב זה לסך של 100,000 ₪, משהשימוע התקיים למראית עין בלבד.
הזימון הראשון לשימוע נשלח ביום ו', ה- 15.07.16 ואמור היה להתקיים ביום א' ה- 17.07.16 בשעה 9:00. בזימון השני לשימוע, מנעה זיפקום מדורון להעמיד טיעונים עובדתיים משלו ולהפריך טענות בקשר לחוסר שביעות רצון מקצועי, שכן סרבה להעביר לידיו את דוחות המכירה ודוחות הרווחיות. משנושא השימוע היה ירידה במכירות, מדובר בנתונים בסיסיים שיש להציג לעובד. על כן, מניעה כזו מלמדת כי היה בכוונת זיפקום לפטר אותו עוד קודם לשימוע. בנוסף, זיפקום סירבה להציג בפניו את הקלטת השיחה, שכן דורון אינו זוכר כלל את השיחה שבה הביע רצון להפטר. כמו כן, משזיפקום ציינה כי הוא בהשעיה לפני מועד השימוע עקב חשש ממשי לניגוד עניינים, אין חולק כי כבר קיבלה החלטה בקשר לפיטוריו.
142. לטענת זיפקום, כבר ביום 14.07.16 דורון רצה לעזוב את העבודה, אך הזימון "הטכני" נשלח ביום 15.07.16.
לדורון ניתנו כל ההזדמנויות להשמיע את דבריו, הן מפיו והן מפי באת כוחו.
בדוא"ל מיום 20.07.16 ומיום 21.07.16, נשלח לדורון דו"ח מכירות לבקשתו (נספח 11 לתצהיר אסף). כמו כן, לדורון הייתה גישה לדוחות המכירות, למערכת הסאפ בזמן החופשה; כך ביום 22.07.16 ביקש דורון לשנות את סיסמת הדוא"ל שלו (נספח 20 לתצהירו של אסף).
דו"ח הרווחיות אינו רלוונטי לעניין זה, שכן דורון לא תוגמל לפי רווחיות. דורון יצא לחופשה קצרה בהוראת זיפקום, כפי שזכותה של חברה להורות בהתאם לחוק חופשה שנתית, עד לבירור העניין.
143. נזכיר, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית. זוהי זכותו הבסיסית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות כנגדו, או בעניינו, ולעובד נתונה הזכות ליתן את תגובתו להן [ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 1027/01 יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 448; ע"ע (ארצי) 300253/96 המועצה הדתית נתיבות נ' הרב בנימין כהן (פורסם בנבו, 20.07.05); ע"ע 1290/02 מדינת ישראל נ' אלי שדה (פורסם בנבו, 06.03.03); ע"ע (ארצי) 355/99 לורה לינדר נ' ארגון נכי תאונות עבודה פד"ע לז 846)] .
בהתאם להלכה הפסוקה, אין לראות בשימוע טקס שיש לקיימו כדי לצאת ידי חובה, אלא יש לאפשר לעובד לפרוש את טיעוניו, תוך שהמעביד יתן דעתו בלב פתוח ובנפש חפצה. כמו כן יש ליידע את העובד מראש על הכוונה לערוך שימוע בעניינו ומה הטענות כלפיו, ועל זכותו לייצוג [ראו לעניין זה ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לד 448 (2003); ע"ע (ארצי) 415/06 מלכה – שופרסל בע"מ (פורסם בנבו, 15.7.07); ע"ע (ארצי) 1349/01 אסחאק – מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.2.04); ע"ע (ארצי) 620/07 דב גמליאל-חברת החשמל בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 19.6.08)].
144. חשוב להזכיר, שמטרת השימוע אינה רק להציג בפני העובד את הטענות כלפיו והנימוקים שהובילו לפיטוריו, אלא, מטרתו העיקרית של הליך השימוע לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, ולנסות לשכנע את הגורם המוסמך, שלטענות כלפיו אין כל בסיס, או לשנות את רוע הגזירה.
145. ביום 15.07.16 יצא מכתב לזימון לשימוע (אשר נקבע ליום 17.07.19); ביום 17.07.16 דורון לא הופיע לשימוע ונשלח מכתב מב"כ (של דורון וחגית) לאסף, בו הודיעה כי חגית מוותרת על זכות השימוע, ובאשר לדורון, הוא מבקש להמשיך לקבל הזדמנות אמיתית להיות מועסק בזיפקום, לכן מבוקש לקבוע עבורו מועד שימוע נוסף (נספח 8 לתצהירו של אסף); ביום 18.07.16 נשלח מכתב הזמנה לשימוע, אשר נקבע ליום 21.07.16 שעה 14:00, וצויין בו כי בהמשך לשיחות שהתקיימו עם דורון, הובע חוסר שביעות רצון של זיפקום מתפקודו של דורון, ולאחר שדורון הביע חוסר שביעות רצון מהעבודה, ואף ביקש כי "ישחררו אותו", יש כוונה לבחון את סיום העבודה בזיפקום.
בין היתר, פורט כי יש חוסר הענות לבקשות המנהלים בדבר קיום פגישות עם לקוחות באופן שוטף, ירידה בהיקף המכירות, אי מילוי הוראות ובנוסף, התבטאויותיו מעלות חשש ממשי לניגוד עניינים בינו לבין זיפקום. מעבר לכך, נבחנה התנהגות בלתי הולמת, קיום מערכת יחסים בלתי ראויה עם אחת מעובדות זיפקום והבעת חוסר שביעות הרצון של דורון מזיפקום, בפרהסיה; מיום 18.07.16 עד ליום 21.07.16 ב"כ הצדדים התכתבו באמצעות דוא"ל, בהם נתבקשו ונמסרו מסמכים הקשורים בשימוע, והועלו טענות; ביום 21.07.16, התקיים שימוע במעמד הצדדים ובאי כוחם ונכתב פרוטוקול המפרט טענות הצדדים; ביום 24.07.16 נשלח מכתב פיטורים לדורון.
146. לדורון ניתנה הזדמנות להעלות את טענותיו לפיטוריו. העובדה כי "ביקש" להתפטר בהקלטה, הפכה לבלתי רלוונטית לאור חילופי הדברים בין הצדדים לאחריה.
147. כבר קבענו לעיל, כי דורון לא פעל בצורה הגונה וראויה כעובד במעמדו, וכי רשימת הלקוחות שחשב שהם "שלו" והודה כי פנה אליהם, אינה רשימת לקוחותיו.
148. הליך השימוע התקיים כשורה, כאשר דורון וב"כ הגיעו לשימוע, ולפניו התכתבו ביניהם על מנת להכין עצמם לשימוע ולטענות זיפקום כנגד פעולותיו של דורון במהלך חודשי עבודתו האחרונים.
149. שוכנענו כי טענותיו של דורון נשמעו בהרחבה בשימוע, ובכלל זה באמצעות באת כוחו. כאמור, שוכנענו כי התובע פוטר מעבודתו, וקיבל בהתאם פיצויי פיטורים.
150. גם מהתנהלות הצדדים בטרם סיום העסקתו של דורון ולאחריו, בנוסף לקביעותינו לעיל, ומששוכנענו שיחסי הצדדים "עלו על שרטון", ברי כי לא נפלו פגמים באופן פיטוריו של דורון וניתנה לדורון זכות שימוע וטיעון כדין.
151. על כן, נדחית תביעתו ברכיב זה.