טענות זיפקום
166. חגית עבדה בזיפקום מיום 03.05.15, עד ליום 17.07.16, בהתאם להסכם עבודה שגרסתו האחרונה צורפה לתצהירו של אסף (נספח 1; להלן: "הסכם עבודה גרסה 2").
167. בתוך פחות משנת עבודה של חגית בזיפקום, התגלו בעיות בהתנהלותה, הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית. ברמה המקצועית, חגית לא הפיקה רווחים כלל למחלקת הרישוי כפי שהציגה, אלא בקושי הביאה לכיסוי העלויות שלה. ברמה האישית, יצרה חגית אווירה עויינת ומתוחה עם עובדים שונים בחברה.
168. ביום 29.02.16 אסף יזם עִמה שיחה והובהר לה כי זיפקום שוקלת להביא לסיום העסקתה, אך הוצעה אלטרנטיבה לפיטורים – לעבור למתכונת העסקה שונה (סיכום השיחה צורף כנספח 2 לתצהיר אסף).
169. תנאי ההעסקה החדשים הוסכמו בין הצדדים (נספח 3 לתצהיר אסף; להלן: "הסכם שינויים") ותועדו ביום 30.03.16. במסגרת הסכם השינויים, בין היתר, בוטל ההסדר בדבר חלוקת רווחים, נוספה זכאות לעמלות בגובה 2% ממחזור המכירות של רישוי התוכנה (למעט עסקאות מסוימות), הועלה שכר היסוד של חגית מ- 15,000 ₪ ל- 17,000 ₪ ובוטלו 3 חודשי הסתגלות.
170. חגית לא עמדה ביעדים או יצרה ערך מוסף לפעילות בחברה. חגית נהגה להתכתש עם אסף ולדרוש דרישות מופרכות בדבר כספים שמגיעים לה ואף איימה על המשנה למנכ"ל (נילי) שבמידה ולא תעביר את הלקוח שבטיפולה לטיפול בעלה (דורון), היא תגרום ללקוח לא לרכוש יותר מזיפקום.
171. בנוסף לאמור, דרשה חגית לעבוד מתוך מחשבה הפרטי ולערוך תכתובות והתקשרויות אשר לא היתה לזיפקום דרך לפקח עליהן. בדיעבד, הבינה שהדבר אִפשר לחגית לנצל את תקופת עבודתה בזיפקום על מנת להתחרות בה ולעבוד מול לקוחות וספקים, כדי לבנות תשתית לקידום העסקים הפרטיים, תוך ניצול משאבי החברה והפרת האמון וחובת הנאמנות שחל עליה.
172. חגית הודתה במפורש כי זיפקום שילמה לה ביתר מיום תחילת עבודתה ועד לחודש מרץ 2016 (ויוער: לא נטענה טענת קיזוז בכתב ההגנה, על כן לא זכאית זיפקום לבקש עתה השבה זו):
בפועל, זיפקום שילמה לתובעת לפי החישוב הבא: רווח, ממנו ניכתה 21,000 ₪ לחודש ואז חילקה ל- 2 (להלן: "שיטה 1").
אולם, בסעיף 8 לכתב התביעה ובסעיפים 1 ו- 3 לתצהירה, טענה חגית כי העמלות שהיתה זכאית לקבל היו צריכות להיות מחושבות באופן הבא:
רווח, אותו מחלקים ל- 2 (50%), ומן התוצאה יש לנכות סך של 21,000 ₪ עלות מעסיק (להלן: "שיטה 2").
173. עולה כי שיטה 1 מביאה לתוצאה גבוהה יותר משיטה 2, אולם התובעת הודתה בתביעתה במפורש כי שיטה 2 היא הנכונה, על כן, שולמו לה ביתר 115,500 ₪.
174. זיפקום צירפה העתק טבלת חישוב רווחים והשתתפות ברווחים של חגית (נספח 9 לתצהיר אסף).
175. כמו כן, בסעיף 8 לכתב התביעה, הגדירה חגית את זכאותה לעמלות כעמלות מלקוחות שהיא עצמה הביאה לחברה. בפועל, קיבלה חגית עמלות ממכירת רישוי מכל לקוחות זיפקום.
לשיטת התובעת עצמה, שולמו לה עמלות ביתר – כך קיבלה ביתר סך של 224,224.675 ₪ (לפי שיטה 2) או לכל הפחות 108,725 ₪ (לפי שיטה 1).
176. חגית צרפה תכתובות עם אסף, אך הסתירה תכתובות אחרות, בהן צירף דו"חות מכירות ורווחים מהן נגזרו העמלות ו/או החלוקה ברווחים (נספחים 13 - 15 לתצהיר אסף).
חגית לא צירפה לתביעתה את הקבצים שצורפו בדוא"ל מיום 28.05.16, בהם דו"חות שנערכו על ידה, ודרישת עמלות בגובה 67,000 ₪ (שבתביעה התנפחו לכדי סך של 110,100 ₪).
כן מסתירה חגית שחישוביה בדו"חות אלה נמצאו שגויים (נספח 17 לתצהיר אסף). לאחר שאסף מצא פער של כ- 30,000 ₪ בין דרישותיה של חגית למציאות, הובהר לחגית כי אין בכוונתו לבזבז את זמנו בבדיקת כל שורה ושורה בטבלה שלה, אשר הוכח כי היא מלאה שגיאות. בסופו של דבר ולפנים משורת הדין ועל מנת להביא לסיום המחלוקת, שילמה זיפקום לחגית סך של 36,400 ₪ (40,000 בניכוי עלות מעסיק).