דיון והכרעה
האם דורון הועסק ברצף בזיפקום( במעבר מ- CTM)?
68. כאמור, לטענת דורון, משבתלוש שכרו הראשון (06/14) מופיעה יתרת ימי חופשה, יש באמור המשכיות/רצף העסקה של עבודתו ב- CTM.
69. אסף ציין כי זה היה הסדר מיוחד עם דורון שלא רצה לפדות את ימי החופשה, ובתמורה לכך CTM שילמה לזיפקום את ערך ימי החופשה שנותרו, על מנת שזיפקום תוכל לזַכּות את דורון בימי החופשה.
70. כך הוצג דוא"ל שהועבר מ- CTM לזיפקום, בדבר תשלום של CTM שהעבירה בגין ימי חופשה המגיעים לדורון בסך של 27,043 ₪, וזאת על מנת להעביר את התמורה כ"ימי חופשה", או כ"תשלום"(אגב, סכום גבוה מזה שטען לו דורון בתביעתו..)
71. הנה כי כן, אין מחלוקת כי התשלום בעד 20.5 ימי חופשה, שהיו צבורים לזכותו של דורון, שולמו ע"י CTM.
72. במידה והיתה "המשכיות" של ההסכם מ- CTM, הייתה זיפקום נושאת בעלות ימי החופשה ולא CTM.
73. עולה דווקא כי CTM "סיימה" את העסקתו של דורון בה, ומבחינתה, שילמה את כל הזכויות אשר היו מגיעות לו. שוכנענו כי העברת ימי החופשה בוצעה לבקשתו של דורון, שרצה להעביר את ימי החופשה הצבורים שלו ולא לפדות אותם בעת סיום העבודה ב- CTM.
74. עוד עולה מתלוש שכר מחודש 06/14 (נספח ת/2 לתצהיר דורון), כי נרשמה תחילת עבודתו כיום 15.06.14 ולא היו לזכות דורון "ימי מחלה" צבורים, כפי שנעשה בגין ימי החופשה.
75. בנוסף, אין בפנינו הוכחה לכך כי דורון פנה בעת העסקתו לזיפקום לשינוי המועד של "תחילת העבודה" שצויין בתלושי שכרו. למעלה מן הצורך, נציין כי בהסכם ההעסקה שלו, אישר דורון את תחילת עבודה מיום 15.06.14 (ראה נספח 1 לתצהיר אסף) – עובדה שלא הוכחשה ע"י דורון.
אין בסיס לטענותיו של דורון ל"רצף העסקה". אין בהסכם או בראייה אחרת שבפנינו כדי לקבוע כי נתקיים "רצף" העסקה בין CTM לזיפקום, למעט בנושא יתרת החופשה – ואף זאת, עפ"י הסכמה מיוחדת (בין 3 הצדדים).
76. על כן, תחילת עבודתו של דורון בזיפקום היא ביום 15.06.14, ללא רצף.
האם דורון פוטר או התפטר?
77. לטענת זיפקום, דורון ביקש להתפטר בשיחה שהתקיימה עִמו ביום 14.07.16, אך קיימה לו שימוע, כביכול, בכוונתה לפטרו, לפנים משורת הדין.
ביום 21.07.16, התקיים שימוע, וביום 24.07.16, קיבל דורון מכתב פיטורים, כשפיטוריו נכנסו לתוקף ביום 25.07.16, לאור בקשתו להתפטר ולאור חשש ממשי לניגוד עניינים.
בתלוש השכר לחודש 07/16, קיבל דורון "השלמה לפיצויי פיטורים", ע"ס 11,666.98 ₪, אותם ביקשה זיפקום בתביעתה להשיב לידיה, עקב בקשתה לשלילת פיצויי פיטורים בהתאם להסכם בין הצדדים.
78. בשיחה שהתקיימה בין הצדדים, מעלה דורון בפני אסף אמירות אשר מעידות לכאורה על רצונו לסיים העסקה, כך באמירותיו הבאות:
"דורון: אסף, לא עובד, שחרר את שנינו
אסף: אין לי בעיה, אני אשחרר את שניכם. זה מה שאתה רוצה? אני אשחרר אתכם.
דורון: כן." (עמ' 1 שורות 17- 18 לשיחה).
"אסף: ...משחרר את שניכם. אין בעיה. נשב ביום ראשון ונסגור את זה, כל אחד יקבל מה שמגיע, וזהו, לא קרה שום דבר.
דורון: סבבה" (עמ' 2 שורות 13- 15).
79. בהקשר לשיחה הנ"ל, דורון ציין בפנינו, ואף במועד השימוע, כי אינו זוכר אמירות כאלה, כי היה "בסערת רגשות" וכי הוא מעוניין להמשיך לעבוד. יצויין, כי דורון לא טען כי הדברים נאמרו "בעידנא" או כי הוא חוזר בו מרצונו להפסיק העסקתו/ם – אלא, רק שאינו זוכר בשל סערת הרגשות הנטענת.
80. בעת ההכרעה בשאלה מי מהצדדים רצה להביא את היחסים לידי סיום יש לבחון למי מהצדדים הייתה המוטיבציה להביא לניתוקם של יחסי העבודה. כאשר לא נעשה מעשה פורמלי של פיטורים או התפטרות, חייב המבקש להוכיח מעשה כזה ולהראות קיומה של התנהגות, שהיא מצב עובדתי, אשר אינו מותיר כל ספק לגבי כוונה להביא את היחסים לידי סיום. נטל ההוכחה כשמדובר בפיטורים הוא על הטוען לקיומם [ראה לעניין זה ד"ר יצחק לובוצקי, סיום יחסי עבודה (מהדורה רביעית) פרק 2 עמ' 6- 9 והאסמכתאות המובאות שם].
81. אין חולק בענייננו, כי אין בנמצא "הודעת פיטורים" חד משמעית. אומנם בשיחה בין דורון לאסף, דורון ביקש כי אסף "ישחרר" אותו, יחד עם זאת, קוים שימוע שלאחריו חזר בו דורון (לעניין זה אין אנו קובעים אם אכן "זכר" דורון את תוכן דבריו אם לאו, ואף לא, אם היה "בסערת רגשות").
82. מנגד, דורון זומן לשימוע, ולאחר קיום שימוע, פוטר דורון מעבודתו, בהתאם לסיבות המפורטות במכתב הפיטורים מיום 24.07.16, בין היתר בשל ירידה בהיקף המכירות, חשש ממשי לניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת ועוד.
אמנם נזכר במכתב הפיטורים, כי בהתאם לשיחה שהתקיימה בין דורון לאסף, דורון ביקש "להיות מפוטר", יחד עם זאת, זיפקום פיטרה את דורון מסיבות הקשורות בעבודתו, כמפורט במכתב הפיטורין.
83. אשר על כן, הגם שלא נסתר רצונו של דורון לסיים עבודתו (ועבודת חגית) בזיפקום – בסופו של יום, הבשיל ההליך ל"פיטורין".