72. מסקנתי מכל המקובץ הינה שאין כל מקום להורות על חיוב אישי של הנתבעים 1-2. לעניין הנתבעת התרשמתי שלא היה מקום לשרבבה מלכתחילה לכתב התביעה, ואדרש לעניין זה גם להלן, עת אדון בשאלת הוצאות המשפט.
סיכום לקראת סיום
73. מתביעתו של התובע לא נשאר כמעט דבר: תביעה על סך של 7.5 מיליון ₪, אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וכללה 12 נתבעים, כולל מנהל החברות ואשתו, נדחתה כמעט במלואה, וכל שנותר הוא חיוב על סך של 108,568 ₪, המהווה את יתרת השכר לו זכאי התובע עבור שירותיו. לא "חתונה קתולית"; לא הבטחות לשיתוף פעולה לעולמי עד; לא רמאויות, שחיתויות, גניבות ובגידות – לא הוכח דבר מכל האשמות חמורות אלו, טענות שמראש דורשות רף הוכחה מוגבר. נותרנו עם חברות אמתית ואמיצה, אשר היתה מעורבת במתן שירותים, שבאה לקיצה, על רקע דרישות כספיות שלא נענו.
האם היה מקום להגיש את התביעה כפי שהוגשה? האם בחסות ההליך השיפוטי וזכות הגישה לערכאות הנייר סובל הכל? סבורה אני כי יש להשיב על כך בשלילה.
74. במקרה הנדון, מפנה אני למכתב סיום המינוי. כבר ביום 3.10.2012, דהיינו בטווח של חודשיים מאותה פגישה סוערת, הציעו הנתבעים לתובע "לפעול באופן ענייני להסדרת סיום היחסים המקצועיים ביננו, לרבות ביצוע כל תשלום המגיע לך וזאת במנותק מביצוע הפעולות המפורטות לעיל". התובע לא הרים את הכפפה; לא הציג חשבון מסודר הכולל את דרישותיו, ובחר כאמור להגיש תביעה, שלוש שנים מאוחר יותר, על סכום מנופח ומוגזם של 7.5 מיליון ₪.
75. סבורה אני כי לא רק סכום התביעה הינו מופרך, אלא גם העילות והדרישה לתשלום השכר השנתי למשך 16 (!) שנה קדימה, מעבר לגיל הפנסיה של התובע; ללא הפחתת ההוצאות שבוודאי היו נגרמות לו אילו עבד עבור התובע; ללא תימוכין ולו באסמכתא משפטית אחת המלמדת על תקדים שכזה.
76. כאן אשוב ואזכיר את ההתנהלות מול הנתבעת לאורך ההליך – החל מההחלטה לכלול אותה כנתבעת ישירה בתיק; עבור בדרישות לחייב אותה במענה לשאלון מטריד ובלתי רלוונטי; בדרישה לחקור אותה בחקירה נגדית, עוד בטרם הגישה תצהיר. קשה להשתחרר מהרושם שצירופה כנתבעת להליך נעשה מטעמים טקטיים.
77. ומעל לכל – בחירת התובע, במודע, הן בכתב התביעה, הן בתצהיר, הן בחקירות הנגדיות, הן בסיכומים, להזכיר ולהאריך בטענות בלתי רלוונטיות בעליל – הן הטענות האישיות, הנמוכות, הצהובות, שנועדו להציג את הנתבע באור שלילי, אגב רמיסת צנעת הפרט (נימוק שהעלה התובע בזמנו על מנת להצדיק את סירובו ליתן פירוט שעות עבודה). הבהרתי כבר במהלך ההליך כי בית המשפט לא יתן לכך יד; לא ראיתי מהי הרלוונטיות בטענות וכיצד הן יכולות להשפיע על הפיצוי לו יהא זכאי התובע, אם בכלל – אלא אם יש ממש בדבר הנתבע ב"מייל הצער לי", שם נאמר צער לי שאתה חושב שתחזיק אותי מהביצים".