13. הארכתי כל זאת שכן אני סבור כי טענתו של כסלו בדבר היות ההסכמים בינו לבין דלק (גם) הסדרים אופקיים בין שני מתחרים, הינה טענה דחוקה אשר לא עולה בקנה אחד עם פרשנות תכליתית של מושגים אלו. יצוין עם זאת, כי לקביעתי זו אין משמעות אופרטיבית בענייננו, שכן להלן אכריע כי המערכת ההסכמית מושא תיק זה מהווה הסדר כובל בהתאם למבחני ס' 2(א) לחוק.
14. כסלו טוען כי כיוון שדלק מפעילה בעצמה תחנות תדלוק היא מקיימת גם תחרות ישירה מולו ולכן ההסדרים הינם הסדרים אופקיים. לעניין זה הפנה כסלו לפסקי הדין: ת"א (מחוזי ת"א) 986/96 יוסף עובד נ' פז חברת נפט בע"מ (פורסם בנבו, 09.08.2006) (להלן: פס"ד עובד) ופסק דינו של חברי כב' השופט בנימין ארנון ת"א (מחוזי מרכז) 583-05-09,יהושע בסט נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 30.03.2014) (להלן: פס"ד בסט).
דלק טענה מאידך גיסא כי עפ"י הניתוח התחרותי של מר רוזנברג, התחנות העיקריות המתחרות בתחנת רמות אינן שייכות לדלק ואינן מופעלות על ידה.
15. אני סבור כי אין הצדק עם כסלו בטענה זו וזאת מבלי שאדרש להכרעה במחלוקת האם כיום דלק וכסלו מנהלים תחרות ישירה אם לאו. לטעמי, ההסכמים מושא התיק נחתמו כהסכמי ספק וקמעונאי ובפרספקטיבה זו יש לבחון אותם.
בחינת תוכנם ומהותם של ההסכמים מעלה כי אין כל ספק שמדובר במערך הסכמי בין ספק וקמעונאי ולא בין שני מתחרים, ולפרשנות זו השלכה ישירה לעניין מעמדם של ההסכמים כהסכמים אנכיים. תכלית האבחנה המשפטית בין הסכמים אופקיים להסכמים אנכיים מבוססת על השוני ברמת הסיכון התחרותי הפוטנציאלי הטמון בכל אחד מאלו.
כיון שלא יכול להיות ספק בעיני, כי ההסכמים עצמם אינם הסכמים אופקיים אף אם כיום דלק מהווה גם מתחרה של כסלו, הרי שלדעתי, אין מקום לבחון הסכמים אלו בראי ס' 2(ב) לחוק משל היו הסכמים אופקיים בין שני מתחרים.
כלומר, אני סבור כי ככלל (ובכפוף לחריגים, כדלהלן) המסוכנות התחרותית הגבוהה הקיימת בעניינם של הסכמים אופקיים אינה רלוונטית, מקום בו בחינת תוכנם של ההסכמים הנידונים מעלה כי מדובר בהסכם בין שתי חוליות שונות בשרשרת האספקה.
ראוי לציין בהקשר זה, כי נכון למועד כריתת ההסכם גם כסלו מודה (ראו ס' 19 לסיכומי כסלו) שדלק כמעט בכלל לא עסקה בהפעלת תחנות באופן ישיר, ובוודאי שבאותה תקופה היא לא הייתה מתחרה שלו. לאור זאת ברי שמבחינת מהותו של ההסכם אין מדובר בהסכם אופקי.
16. לעניין זה מצטרף אני בהסכמה מוחלטת לדברים שכתבה חברתי כב' השופטת הלית סילש בת"א (שלום ראשל"צ) 29886-09-12 פז חברת נפט בע"מ נ' רניוס תדלוק בע"מ, פס' 197 (פורסם בנבו, 10.12.2017): "לא מצאתי לקבל טענות אלו של קמיר בדבר קיומה של מערכת הסכמית אופקית, וזאת מהטעם הפשוט כי מערכת ההסכמים בין הצדדים הינה כפי הנקוב בה, ואין בינה לבין התנהלות או הגבלת תחרות בין צדדים מקבילים, דבר וחצי דבר. העובדה כי לפז יכול ותהיינה תחנות תדלוק אחרות אותן היא מפעילה באופן עצמאי, אין בה כדי לאיין את העובדה כי הוראות חוק ההגבלים העסקיים עוסקות בהסדר או במערכת ההסכמים כפי שהוגדרה בין הצדדים ואשר אותה מבקש מי מבעלי הדין - לבטל, בשל טענה לקיומו של הסדר כובל. בתיק זה, הוגדרה המערכת ההסכמית ידי קמיר עצמם במסגרת כתבי הטענות והיא אנכית במהותה. אין ולא הייתה בין קמיר-חגור-פז מערכת הסכמית אופקית".