40. בכל הנוגע לענייננו, אין מחלוקת כי המערכת ההסכמית בין הצדדים נכרתה בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, בעוד התביעה שבפניי הוגשה ביוני 2009.
התובע טען בסיכומיו (ס' 46) כי התביעה "הוגשה בטרם חלפו 7 שנים מהמועד בו נודעו לתובע מלוא העובדות נשוא העילה, ובפרט – הנזקים הכספיים (ר' ס' 28 סיפא לעיל, וההפניות שבו)...".
מדובר בטענה כללית וסתומה שאין מקום לקבלה ובכל מקרה אין בכוחה להגן על התובע מפני טענת ההתיישנות;
בכתב התביעה נטען כי החוזים שנכרתו בראשית שנות ה-90 הינם חוזים אחידים הכוללים תניות מקפחות, משכך ובהעדר הוכחה לסתור, מירוץ ההתיישנות מתחיל עם כריתת החוזים כפי שנקבע בהלכת סלון ירושלים.
ידיעת התובע אודות מלוא היקף הנזק שנגרם לו אינה נדרשת לצורך גיבוש עילת התביעה לפי חוק החוזים האחידים, ובאופן כללי נקבע לא פעם (גם בעניינה של הגשת תביעה נזיקית), כי מרוץ ההתיישנות מתחיל עוד בטרם נודע לתובע מלוא היקף הנזק, ובלבד שהוא מודע לעצם קיומו של נזק ממשי (ראו פסק דינו של חברי כב' השופט י' שפסר בת"א (מחוזי מרכז) 13751-04-13 אחים ויקטור יוסף ונפתלי בע"מ נ' כלמוביל בע'מ, פס' 15 (פורסם בנבו, 05.08.2015) וההפניות שם).
41. אם כן, טענת ההתיישנות מתקבלת וחוסמת את בירור עילת התביעה מכוח חוק החוזים האחידים. לאור זאת, כמו גם לאור קביעתי כי המערכת ההסכמית בין כך ובין כך פסולה בהיותה הסדר כובל פסול לפי חוק ההגבלים, איני נדרש להכריע במחלוקות שבין התובע והנתבעת לגוף הטענות מכוח חוק החוזים האחידים.
42. בשולי הדברים אציין עוד, כי אני ער לכך שבמסגרת סיכומי התשובה, העלה התובע טענת הגנה חדשה כנגד טענת ההתיישנות, לפיה כיוון שעילת התביעה מכוח חוק החוזים האחידים משמשת גם כטענת הגנה של התובע בתביעה שכנגד יש לדחות את טענת ההתיישנות.
אני סבור כי אין מקום שאזקק לטענה זו. תקנה 158(א)(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי: "בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין שסיכם את טענותיו תחילה להשיב לסיכומו של בעל דינו, אם ראה שהדבר דרוש להבהרת טיעון שהושמע בפניו".
מטרתם של סיכומי התשובה אם כן, להשיב לסיכומי הנתבעת ולהבהיר דברים שכבר נטענו במסגרת סבבי הטיעון הקודמים.
סיכומי התשובה אינם "פלטפורמה" להשלים טענו שלא ניטענו ולא נועדו לאפשר לתובע לערוך מקצה שיפורים ולחשוב על טענות חדשות ונוספות אשר לא בא זכרן בהליך או בסיכומיו הראשיים של התובע. עריכת מקצה שיפורים במסגרת סיכומי התשובה מצדו של התובע פוגעת בזכויותיה הדיוניות של הנתבעת אשר אינה מורשית להגיב על הדברים.