44. עוד טוענים הנתבעים כי התובעת מודעת מזה שנים רבות לכך שמתקיימת פעילות מסחרית לא מוסדרת ברחבי המושב, לרבות העסק שמפעיל הנתבע. למרות זאת, רק כנגד הנתבעים הוגשה תביעה בגין שימוש חורג. טוענים הנתבעים כי משהציגו את ההתכתבות שנערכה בין הרשות (גב' אירה בקשי) לבין מזכיר האגודה (מר דוד בן דוד) (נספחים 1-2 לתצהיר הנתבע, נ/9) ביחס לשימושים החורגים, עובר נטל ההוכחה בדבר תקינות המעשה המנהלי לכתפי התובעת. בפועל, התובעת עסקה בהסתרת מסמכים תחת הוכחת פעולותיה ותקינותן.
45. לטענת הנתבעים, אין לקבל את טענת התובעת כי העסקים הפועלים בתחום השטח שהוקצה לאגודה התגלו לה רק בסקר שנערך בשנת 2016. התובעת לא הוכיחה כי ערכה סקר בשנת 2016, ומלבד ההתכתבות בין הצדדים אין כל אינדיקציה לסקר או דו"ח המציג את ממצאי הסקר בשנת 2016 או סמוך לכך (כך עולה, בין השאר, מסתירות אשר עלו מעדותו של המפקח מר אורי ישעיהו לפיה אינו יודע מי ערך את הסקר – ולאחר מכן כי הוא עצמו נשלח לבצע את הסקר עמ' 65, ש' 18-19; עמ' 66, ש' 4-6; ש' 19-20; ש' 22-26; ע' 68, ש' 5-6; כמו גם הסתירה בין עדותו כי ערך שני סקרים ולא אחד, כאשר הסקרים אשר נערכו היו ברזולוציה אחרת, ע' 67, ש' 24-26; 73 לפרוטוקול; וכן סתירות באשר למועד בו נערך הסקר - בתצהיר העיד כי הסקר נערך בשנת 2016 ואילו בחקירתו העיד כי הסקר נערך על ידי בשנת 2017, ע' 67, ש' 15-16).
--- סוף עמוד 18 ---
עוד העיד המפקח, מר אורי ישעיהו, כי בחירת העסקים לגביהם ננקטים הליכי אכיפה נגזרת מהיקף השימוש החורג. מנגד, הודה מר ישעיהו בחקירתו, כי קריטריון השימוש החורג אינו מתיישב עם הגשת התביעה כנגד הנתבעים דווקא, באשר יש עסקים בהם נעשה שימוש חורג נרחב יותר (עמ' 73, ש' 8-9). לחלופין וגם אם תתקבל טענת התובעת כי העסקים האחרים הפועלים בתחום משבצת האגודה התגלו רק לאחר ביצוע הסקר בשנת 2016, היה על התובעת להוכיח כי פעלה כנגד אותם עסקים באופן דומה לאופן בו פעלה נגד הנתבעים - זאת לא עשתה. התובעת לא הציגה כל מסמך שיש בו להעיד כי פעלה כנגד העסקים הפועלים תוך שימוש חורג במקרקעין. לא הוגשה תביעה כנגד אף אחד מבתי העסק אשר צוינו בהתכתבות בין האגודה לתובעת (מכתב גב' אירה בקשי מיום 26.10.2016, נספח 1 לתצהיר הנתבע, נ/9) זולת תביעה זו והתובעת לא הבהירה מדוע החליטה להגיש תביעתה דווקא כנגד הנתבעים.
46. עוד טוענים הנתבעים כי כרשות ציבורית, כפופה התובעת לחובות מוגברות של שוויון, אי משוא פנים, תום לב, הגינות ושקיפות. בפועל, פעלה התובעת בניגוד לעקרונות אלה. לו פעלה הרשות באופן תקין היה עליה לנקוט בהליכים משפטיים בהתאם לקריטריון ענייני, כגון משך השימוש החורג או היקפו. החנות שמפעיל הנתבע עוסקת בממכר פטריות, עשבי תיבול וירקות. מדובר בשימוש קרוב יותר לשימוש חקלאי משימושים אחרים הפועלים במושב, כגון – מוסך; עסק לשלטים; בית מלאכה לאלומיניום, שיש, פחחות, צבע ועוד. עוד הוכח כי לפחות שלושה בתי עסק פועלים עוד לפני המועד בו החל הנתבע להפעיל את החנות. עסקים אלה פעלו בחלקות ב' של הנחלות, הנמצאות באחריותה הישירה של האגודה. חרף ידיעתה של התובעת, לא פעלה להגשת תביעות כנגד האגודה באשר לפעילויות אלה (ע' 86, 89, 90 לפרוטוקול). מעדותו של מזכיר האגודה, מר דוד בן דוד, עולה כי גם המועצה המקומית מעלות עושה שימוש חורג בבניין אשר הוקם בשטח המשבצת של מעונה. התובעת לא הוכיחה כי קיימת שונות רלוונטית בין העסק שמפעיל הנתבע לבין עסקים אחרים המצויים באותו רחוב ממש. שני בתי העסק אשר הוסדרו בהסכמי חכירה פעלו במקום אחר, ולא ברחוב הגפן בו נמצא עסקו של הנתבע.