47. טוענים הנתבעים כי התובעת מפלה אותם. בעוד מדיניותה של התובעת הינה להסדיר שימושים חורגים ורק במקרה של העדר שיתוף פעולה מצד בעל הנחלה לפנות להליכי אכיפה (עדותה של הגב' איריס ורד, ע' 53, ש' 26-28), לא אפשרה התובעת לנתבעים למצות את האפשרות להסדרת השימוש החורג במקרקעין.
48. עוד טוענים הנתבעים כי טענתה של התובעת כי לא ניתן להסדיר את השימוש החורג שעושים הנתבעים במקרקעין לא הוכחה, וממילא מתקיימות בשטח תמורות תכנוניות (כך עולה
--- סוף עמוד 19 ---
גם מ"גלישת" שטח החניה לאזור השצ"פ) והאגודה אף פועלת באמצעים חלופיים על מנת להסדיר את השימושים החורגים במקרקעין. כפי שהעיד מזכיר האגודה, מר דוד בן דוד, האגודה פועלת להכשרת השימוש בחלק המבנה המצוי בשטח המיועד לשצ"פ. עוד עולה מעדותו של מזכיר האגודה כי האגודה פועלת על מנת להרחיב את שטחי "הכתם הצהוב", כלומר חלקת המגורים בחלקה א' של הנחלה, בה ניתן להסדיר פעילות לא חקלאית (פל"ח). עוד העיד מזכיר האגודה כי מרבית העסקים ברחוב הגפן מצויים באותו מיקום.
הריסת המבנה ומתן צו קבוע
49. טוענים הנתבעים כי המבנה בו פועלת החנות נבנה בהיתר, ועל כן אין מקום להורות על הריסתו. טענת התובעת כי היתר הבניה בטל שכן ניתן ללא אישורה של התובעת מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים. אם מבקשת התובעת להרוס את המבנה, היה עליה לפעול לביטול היתר הבניה אשר ניתן לנתבעת. ממילא אין לבית משפט זה הסמכות לבטל את היתר הבניה, ויש לדחות את הסעד המבוקש.
50. אף אין מקום ליתן צו קבוע למניעת השימוש בנכס. המדיניות של התובעת הינה לאפשר את הסדרת השימושים החורגים בחלקה א' של הנחלה. הנתבעים פועלים להסדרת השימוש החורג במקרקעין, ויש לאפשר להם למצות את האפשרות להסדירו. על כן, גם אם ינתן צו איסור שימוש - יש לקבוע כי הצו יכנס לתוקפו רק לאחר תקופה סבירה שלא תפחת משנה וחצי, על מנת לאפשר לנתבעים אפשרות להסדיר את השימוש. בהקשר זה מפנים הנתבעים לכך שהתובעת לא נתנה תשובה פורמלית לפנייתם של הנתבעים ממרץ 2019, להסדרת השימוש במקרקעין.
51. הנתבעת רשאית להשכיר את המקרקעין לצדדים שלישיים, כאמור בהחלטת מועצה 1458. שתיקת התובעת במשך 7 שנים ואי הגשת תביעה על ידה, למרות ידיעתה על הפעילות החורגת, כמוה כהסכמה. לחלופין, יש לאפשר לנתבעים להעביר את העסק לניהול הנתבעת.
52. עוד טוענים הנתבעים כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח תביעתה. כלל העדים מטעם התובעת אינם בעלי ידיעה אישית בנוגע לחלק ניכר מהעובדות ועדותם הייתה בגדר עדות שמועה מובהקת. כך, לדוגמא, המפקח מטעם התובעת (מר פארס מזייד) לא פיקח על מקרקעי מושב מעונה בתקופה הרלוונטית לתביעה (ע' 62, ש' 5-7; עמ' 63, ש' 9-12). הגב' איריס ורד – לא היתה מעורבת בהליכים אשר הובילו להגשת התביעה (ע' 50, ש' 24 – ע' 51, ש' 6) ואינה מכירה את סוגית האכיפה במעונה – אלא הפנתה למחלקת הפיקוח (עמ' 59, ש' 4-6). התובעת