עוד יש לדחות את השווי למ"ר אשר נקבע בחוות דעתה של שמאית התובעת, שכן עסקאות ההשוואה שנבחרו לא נערכו במבנים דומים. כך לדוגמא, התייחסה השמאית לעסקה שנערכה בקניון תרשיחא, בסביבה מפותחת, אשר אין כל דמיון בינה לבין החנות, הפועלת במבנה פח הממוקם באזור עם נגישות נמוכה. כמו כן, אין מקום לחייב את הנתבעים בדמי שימוש הכוללים חיוב בגין רכיב של רווח היזמי. הכללת רכיב זה נסמכת על טיוטת קוים מנחים של השמאי הממשלתי אשר נכנסו לתוקף רק במהלך שנת 2016, לאחר הגשת תביעה זו, ואין החישוב מחייב בעניינינו.
57. זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה את שטחו של השימוש החורג. חוות דעת המודד מטעם התובעת התבססה על תצלום אויר משנת 2014 ולא על מדידה אשר נערכה בשטח. המודד מטעם התובעת הודה כי לא ביצע מדידה בשטח, אלא אישר איתור שבצע המפקח ועריכה גרפית שבוצעה על-ידי עובדת במחלקתו (עדות מר גיל וקנין, ע' 14, ש' 28-30). טענת התובעת כי שטח המבנה הינו 170 מ"ר לא הוכחה. יתר על כן, טענה זו עומדת בניגוד למסמכים שהוצגו, לרבות דו"ח הפיקוח של מר פארס מזייד וכתב האישום בו מצוין כי שטח המבנה כ- 100 מ"ר. גם מתדפיס הארנונה (ת/15) ניתן ללמוד כי שטח המבנה הינו 139 מ"ר. בפועל, שטח המבנה הוא 143 מ"ר, בקירוב לשטח המאושר בהיתר הבניה שניתן לנתבעת.
58. עוד טוענים הנתבעים כי לתובעת אין כל זכויות בשצ"פ. המקרקעין המיועדים לשצ"פ הנם בבעלות הרשות המקומית, ועל כן לא זכאית הרשות לגבות דמי שימוש בגין השימוש שנעשה בהם.
הראיות
--- סוף עמוד 22 ---
59. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של: הגב' איריס ורד - ראש צוות בכיר שימושים חקלאיים מטעם רמ"י (ת/6); מר מזייד פארס – אשר שימש כמפקח נפה אצל התובעת (ת/4); מר אורי ישעיהו – מפקח במרחב שמירה צפון בתובעת (ת/8) ; כמו כן הוגשה חוות דעת שמאית – אומדן דמי השימוש השנתיים הראויים שנערכה על-ידי השמאית גב' תמר אברהם (ת/2).
מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי הנתבע - מר רפי אמסלם (נ/8; נ/9); תצהירה של הנתבעת - הגב' יפה ספיר (נ/7); תצהיריו של מר דוד בן דוד - מזכיר האגודה השיתופית מעונה (נ/4) (נ/6); כן הוגשה חוות דעת מומחה ביחס לאומדן דמי השימוש השנתיים, שהוכנה על-ידי השמאי יריב דרורי (נ/2).
דיון והכרעה
60. הדיון בטענות הצדדים מחייב דיון בנקודות הבאות:
א. המעמד הקנייני של הנתבע ושל הנתבעת במקרקעין;
ב. הטענות להפרת הסכם המשבצת על-ידי הנתבעים;