ג. היתכנות הסדרת השימוש במקרקעין מבחינה קניינית;
ד. היתכנות הסדרת השימוש מבחינה מבחינה תכנונית;
ה. אכיפה בררנית;
ו. דמי שימוש.
המסגרת הנורמטיבית
61. סעיף 2 (א) לחוק רשות מקרקעי ישראל מסמיך את רשות מקרקעי ישראל לנהל את מקרקעי ישראל, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל (מקרקעי מדינת ישראל, הקק"ל ורשות הפיתוח). סעיף 3 לחוק רשות מקרקעי ישראל קובע כי הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, "שתקבע את המדיניות הקרקעית לפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שייקבע בחוק".
--- סוף עמוד 23 ---
62. החלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל עוסקת בהתווית המדיניות הקרקעית של רשות מקרקעי ישראל בעת מילוי תפקידה הסטטוטורי – ניהול מקרקעי ישראל. כותרת ההחלטה "מדיניות הקרקע בישראל". ההחלטה קבעה, בין השאר, כי קרקע חקלאית תימסר בחכירה בלבד ליצירת מוצרים חקלאים ולהקמת מבנים ומתקנים הדרושים למגורי המתיישבים ולצרכיהם וכן לצרכי הייצור החקלאי, עוד קבעה ההחלטה כי תקופת החכירה תהא 49 שנים עם אפשרות הארכה ל-49 שנים נוספות (ללא שינוי מטרת החכירה). סעיף 4 להחלטה 1 קבע כי "קרקע חקלאית תוחכר בדרך של נחלות, גודל הנחלה ייקבע על ידי המרכז המשותף לתכנון ופיתוח חקלאי במשרד החקלאות".
63. "נחלה" הוגדרה בהחלטה מספר 9 (5.7.1966) כ"חלקת אדמה חקלאית בגודל שנקבע על-ידי שר החקלאות בהתייעצות עם מנהל התכנון, הנמצאת בבעלות המדינה, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח והוחכרה לתקופה ארוכה – למתיישב לצורך פרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או שיפותח בחלקה זו". עוד עוגנה חובת המגורים של החוכר בנחלה וכן חובת העיבוד הרציף והקבוע ("חוכר של קרקע חקלאית חייב להתגורר בנחלה ולנצלה ולעבדה ברציפות ובקביעות למטרות לשמן הוחכרה הקרקע", סעיף 7 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1).
64. בבג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל, פסקה 2 (9.6.2011), הוסבר הרקע ההיסטורי לחלוקת הנחלה לחלקים שונים:
"בחינת השתלשלות העניינים מוליכה אותנו 45 שנה לאחור, אל החלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 17.5.1965, שנתקבלה מכוח סמכות המועצה לקבוע את המדיניות הקרקעית שלפיה יפעל מינהל מקרקעי ישראל (להלן גם: המינהל), כאמור בסעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. לפי ההחלטה, קרקע חקלאית תימסר בדרך של חכירה בלבד. סעיפים 4-3 להחלטה קובעים כי במושבים תוחכר קרקע חקלאית במתווה של נחלות, שיוחכרו ישירות למתיישב במושב בתיאום עם האגודה. במסגרת זו, יסווגו החלקות באותיות א', ב' ו-ג', כשחלקה א' – הרלוונטית לענייננו – מיועדת למגורי החקלאי, להקמת מבני משק ולעיבוד חקלאי. בקיבוץ יוחכרו הנחלות לקיבוץ עצמו ... משך תקופת החכירה בשתי צורות ההתיישבות יעמוד על 49 שנים, עם אפשרות לתקופה נוספת של 49 שנים ..."