65. ההוראות שנקבעו בהחלטות השונות של מועצת מקרקעי ישראל, הוטמעו בהסכמי המדף השונים שכורתת הרשות עם החוכרים.
--- סוף עמוד 24 ---
מעמדה הקנייני של הנתבעת במקרקעין
66. הסכם המשבצת הינו הסכם תלת צדדי, אשר הצדדים לו הם הרשות, הסוכנות היהודית לישראל (הגורם המיישב) והאגודה – מושב מעונה. התובעת הגישה הסכם שנכרת ביום 25.10.2012 ותחולתו מיום 1.10.2011 ועד ליום 30.9.2014 (סעיף 2 להסכם המשבצת, נספח 3 לכתב ההגנה(. הסכם המשבצת מקנה לאגודה מעמד של ברת רשות בכלל מקרקעי המשבצת (סעיף 18). מהוראות הסכם המשבצת ניתן ללמוד כי מטרת ההסכם היא עידוד התיישבות בשטח המשבצת ועידוד פעילות חקלאית. דברים אלו נלמדים מהוראות סעיף 3 להסכם המשבצת, אשר קובע את מטרת השכירות:
"א. ניצול השטח העליון של הקרקע לצרכי חקלאות;
ב. הקמת מבנים משקיים ושימוש בהם למטרה חקלאית;
ג. הקמת יחידות מגורים ומגורים בהם;
ד. הקמת מבני ציבור ושימוש בהם".
67. כך עולה גם מהוראות סעיף 4 להסכם המשבצת, במסגרתו התחייב הגורם המיישב (הסוכנות היהודית):
"(א) להקים ולהמשיך בהקמה ובביסוס של ישוב על שטח המשבצת.
(ב) לפעול במגמה שהישוב יהיה וימשיך להיות מאוכלס על ידי מתיישבים חקלאיים באגודה. אם יהיו מקרים שלא יענו על מגמה זו לא ייחשב הדבר כהפרת הסכם מטעם המישבת.
(ג) לפעול במגמה שהמשבצת תעובד או שתהא מיועדת לעיבוד, בשלמותה, על ידי זריעה, נטיעה והקמת מבנים למשקים חקלאיים, על ידי האגודה ו/או חבריה.
(ד) לגרום לכך שכל האמור סעיפים א'-ג' יהיה בהתאם לתכניות שיוצעו על ידי המישבת, או בשמה, למשכיר ושיאושרו על ידי המשכיר".
68. כעולה מהוראות ההסכם, תכלית הקצאת מקרקעי המשבצת לאגודה הינה הרחבה וביסוס ההתיישבות והפעילות החקלאית. לשם כך הוקצו מקרקעין לשם עיבוד חקלאי (על-ידי
--- סוף עמוד 25 ---
יחידי האגודה כמו גם על-ידי האגודה) כמו גם למגורי יחידי האגודה – כל זאת בהתאם למדיניות שהותוותה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
69. אין חולק כי האגודה הקנתה לנתבעת, הגב' יפה ספיר, זכויות במקרקעין והיא אוחזת במקרקעין (נחלה 10) כברת-רשות מטעם ברת הרשות (האגודה). לדברי הנתבעת, חזרה להתגורר במושב לאחר שהתאלמנה בשנת 1996 או סמוך לכך (ע' 91, ש' 1-14). הורי הנתבעת והנתבע החזיקו בנחלה 11. היום מחזיקה בנחלה 11 אמם של הנתבע והנתבעת (ע' 91, ש' 15-22). הנתבעת רכשה את נחלה 10 והנתבע מתגורר בהרחבה של המושב ואינו חבר אגודה.