--- סוף עמוד 30 ---
210; וכן נ' זלצמן, 'רישיון במקרקעין' (להלן זלצמן) הפרקליט, מב (1995) 24, 29-28, 58-56). ואולם, אטעים כי 'רשות מכללא' כזאת היא במהותה 'רשות מכללא על-ידי מחדל', שהרי התנהגות המשיבה כלפי המבקשת לא נבעה מחשיבה כזאת או אחרת, אלא פשוט מכבדותו ואיטיותו לעתים של המינהל הציבורי, העוסק ברכוש הציבור וידיו מלאות עבודה, ופעמים הוא יעיל יותר ופעמים פחות, וראיה לדבר שנקפו שנים עד שהוחל בטיפול בפינוי, וגם משהוחל נקפו עוד שנים עד הגשת תביעה, ומי ימלל אם ישנם עוד מקרים כאלה. בכגון דא על בית המשפט לדקדק היטב בבואו לגזור זכויות מנסיבות של מימי המינהל הציבורי ההולכים להם לאט"
כן ראו פסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 5333/05 חיים גבריאלי נ' מנהל מקרקעי ישראל (31.10.2005):
"בית משפט זה לא יתן ידו להנצחתה של פלישה, אף אם הרשויות השתהו שנים רבות בעשיית מלאכתן, ובהיעדר עילה שבדין לקביעה כי קמו לפולשים או לבאים מכוחם זכויות. ראו רע"א 1004/05 שרלי חומרי בנין נ' מינהל מקרקעי ישראל (טרם פורסמה); רע"א 10164/04 אגבבה נ' מינהל מקרקעי ישראל (טרם פורסמה, השופטת פרוקצ'יה); רע"א 10152/04 כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל (טרם פורסמה); ע"פ 3413/05 פרי (פטיטו) נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה). בטרם התעשתו הרשויות, וכך אירע רק ב-1998, נהנו המבקשים עשרות שנים ממקרקעי הציבור בחינם. מחדל הרשויות ואזלת ידן אינם צריכים להנציח מצב זה. גם הראיות שמבקשים להגישן בערעור, מבלי לקבוע מסמרות, ושהושגו בחקירה פרטית, מצביעות לכאורה על כך שככל שידעו הרשויות בשנות השבעים והשמונים על החזקת המקרקעין על-ידי המבקשים או מי מהם, היה זה במגמה לפנותם, ואף נטען מטעמם אז כי אינם מחזיקים בשטח".
וכן האמור ברע"א 6156/05 הרצל אדאדי נ' מדינת ישראל (20.7.2005):
"לפלישות למקרקעי הציבור אין בית משפט זה יכול כל עיקר ליתן יד, וכבר נאמר לא אחת כי אף אם לא מילאו הרשויות את חובתן לאורך שנים רבות, ואף אם התרשלו כפי שציין בית משפט השלום, אם הגיעה שעת התעשתות מצדן והן החלו במעשים, על בית המשפט לעודדן ולא להיפך. זו החובה כלפי הציבור."
81. ויודגש: אין להקל ראש עם עשיית שימוש לא מורשה במקרקעי ישראל, המיועדים למימוש אינטרסים ציבוריים כמו גם אינטרסים של פרטים בציבור, באופן שוויוני והוגן.
--- סוף עמוד 31 ---
הקצאת מקרקעי הציבור צריכה להתבצע בהתאם למדיניות שנקבעה על-ידי מועצת מקרקעי ישראל, בידיה הופקד על פי דין האינטרס הציבורי, ובצורה שוויונית והוגנת. אין להסכין עם פלישה למקרקעי ישראל או שימוש בהם שלא לתכלית לשמה הוקצו ועל-ידי מי שהוקצו לו המקרקעין. מתן היתר לשימוש חורג ולא מורשה במקרקעי ישראל פוגע בכלל הציבור, אשר המקרקעין נועדו להנאתו ולמימוש המדיניות הקרקעית שנקבעה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, יש בו לפגוע בשלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות השלטון. כך בכלל וכך בפרט בכל הנוגע לשימוש מסחרי במקרקעין שהוקצו להתיישבות ושימוש חקלאי. כך הוסברו הדברים בבג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל (9.6.2011), פסקה 109: