"קשה להגזים בנזק שעלול להיגרם בעקבות שימוש בלתי חוקי או בלתי מוסדר במקרקעין, הנעשה על-ידי בעל הזכויות בנחלה לשם תעסוקה לא חקלאית. בשימוש הלא חוקי יש כדי לפגוע בשלטון החוק, המשמש, כאמור, עיקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית, באשר מוחלות נורמות שונות על אנשים שונים. כן יש בשימוש הבלתי חוקי להביא לפגיעה באמון הציבור ברשויות השלטון. בצד זה, פוגע הדבר, פעמים רבות, בנוחותם ובהנאתם של אלה המתגוררים בסמוך לו; הוא משנה את אופייה של הסביבה הכפרית ומשתלט על שטחים פתוחים; הוא משפיע לרעה על התשתיות, שאינן מיועדות לעמוד בעומס התחברותי שנוצר בעקבות שימוש מעין זה; הוא יוצר מפגעים סביבתיים, ובאין פיקוח – מגביר סיכונים אקולוגיים; הוא מביא לירידת ערך המקרקעין הסמוכים, ללא פיצוי; הוא פוגע בקופה הציבורית, שכן לא ניתן תשלום עבור השימוש שנעשה בפועל במקרקעין; והוא פוגע בתחרות העסקית מול אלה הפועלים תחת רישיון (ראו רנצלר, בעמ' 29-28). לא בכדי, אפוא, ביקש המינהל להסדיר את השימושים בנחלה באופן שיביא אל סופו מצב מתמשך של אי חוקיות, וועדת הבר הציבה מטרה זו בין יעדיה המרכזיים. על כך ראויה היא לברכה. ואולם, עצם הצורך בהסדרה אינו משמיע דבר בנוגע לאופן שבו היא תיעשה."
(כן ראו פסק הדין ברע"א 327/13 יוסף כהן נ' מנהל מקרקעי ישראל (7.5.2013))
82. מורם מהאמור עד כה: אני קובעת כי לנתבע אין כל זכויות קנייניות, מעין קנייניות או אובליגטוריות במקרקעין.
ההיתכנות התכנונית והחוזית של השימוש
--- סוף עמוד 32 ---
83. השימוש שעושה הנתבע במקרקעין הנו שימוש מסחרי.
בהתאם לתכנית החלה על המקרקעין, תכנית ג/3963 "מושב מעונה" (פורסמה למתן תוקף בי.פ. 8540 מיום 18.8.2008), מיועדים המקרקעין לשימוש חקלאי ולשימוש לצרכי ציבור (החלק המזרחי, החורג מגבולות הנחלה). ייעוד תכנוני זה לא שונה. תכנית 255-0322594 "מושב מעונה – יזמות כפרית" טרם אושרה, ומכל מקום אף על פי הוראותיה מיועדים המקרקעין למבני משק, המיועדים להקמת לולים, דירים, בתי רשת, בתי אימון, מבנים לגידול פטריות וכדו'; גדרות, שערים, מרכיבי ביטחון ובטיחות; מתקנים לייצור אנרגיה נקיה כגון תאים פוטו וולטאיים (סעיף 4.2.1 לתקנון התכנית). משכך, אף בהוראות תכנית זו, ככל ותאושר, אין בכדי להתיר את השימוש המסחרי במקרקעין.
84. צודקים הנתבעים בטענתם כי עד לאישור תשריט האיחוד והחלוקה שחל על המקרקעין (תשריט מספר 20180014, חלקות 2-4 בגוש 18804, אושר על-ידי הוועדה המקומית ביום 18.12.2018) לא ניתן היה להגיש בקשה להיתר בנייה ביחס למקרקעין נוכח הוראות סעיף 1.3 לתקנון תכנית ג/3963. דא עקא, אף לאחר שאושר תשריט האיחוד והחלוקה ורשאים הנתבעים להגיש בקשה להיתר בניה, על היתר הבניה לתאום את ייעודם התכנוני של המקרקעין והשימושים המותרים בהם.