זהו הכלל ומתוכו אנו יוצאים לבחינת טענות הנתבעים בדבר אכיפה בררנית.
--- סוף עמוד 43 ---
מן הכלל אל הפרט
106. טענת הנתבעים לאכיפה בררנית מבוססת על מחדלה של הרשות למצות את הדין עם בעלי נחלות אחרים המפעילים עסקים ללא היתר מטעם התובעת בתחום המשבצת. אכן, אין חולק כי נכון להיום טרם הוגשו תביעות על ידי הרשות כנגד אותם עסקים המנויים במכתב גב' אירה בקשי מיום 26.10.2016 (נספח 1 לתצהיר הנתבע, נ/9). במכתב זה נמנו 16 בתי עסק, אשר ככל הנראה הוקמו במקרקעין המיועדים לשימוש חקלאי, ללא היתר ובחריגה מייעודם.
107. אני מקבלת כי מכתב הרשות מיום 26.10.2016 הוצא בעקבות סקר שימושים שנערך על-ידי מפקח מטעם התובעת. הסקר בוצע על ידי התובעת נוכח החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המאפשרות להסדיר את הפעילות הלא חקלאית בשטחי המגורים (החלטות 1458 ו- 1455 להלן). מתוצאות הסקר למדה התובעת על היקף העסקים הפועלים שלא כדים בתחום המשבצת, שנת הפעילות של כל בית עסק, וכן גודל המבנה וסוג השימוש. לא נעלמו מעיני טענות הנתבעים ביחס לעדותו הסותרת של המפקח מר אורי ישעיהו ביחס לסקר, נסיבות ומועד עריכתו, אולם למרות הליכי גילוי המסמכים הנרחבים והממושכים שנערכו במסגרת הדיון בתביעה לבקשת הנתבעים, לא הציגו הנתבעים כל מסמך המעיד על ידיעה של הרשות ביחס לשימושים המפורטים במכתב מיום 26.10.2016 עובר לשנת 2016 (למעט השימושים לגביהם נקטה בפעולות אכיפה, כפי שיפורט בהמשך) – ודי בכך.
108. בכל הנוגע ליתרת השימושים הפועלים במקרקעי האגודה ניתן ללמוד ממסמכים אשר צורפו לתצהיר גילוי המסמכים של המפקח מזייד פארס (ת/7) כי התובעת נקטה בהליכים הבאים:
א. נחלה 13 (גוש 18371 חלקות 39;40;42;43;44;50) הוקצתה למשפחת כהן למטרת מבני משק משפחתיים (מכתב אישור עסקה מיום 14.2.2000 צורף לתצהירו של מר פארס). בנחלה זו פועל עסק לממכר ציוד חקלאי בשם "עולם הרכב" (פריטים ב' במכתב האגודה לתובעת). ביום 4.12.2000 הוצא דו"ח פיקוח לגבי המבנים המצויים בנחלה 13 ובו צוין כי "בנחלה מבנה מגורים 1, צריף המשמש מחסן, מחסן רדייה לדבש, לול עופות, סככה בהקמה לשימוש החורג. כל המחוברים בנחלה". במכתב מיום 10.12.2000 צוין כי הבקשה לאישור שימוש חורג – בטיפול התובעת; השימוש החורג במקרקעין הוסדר, נחתם הסכם לשימוש שאינו חקלאי בנחלה בין אברהם ואסתר כהן לתובעת מיום 15.2.2001 ובו הותר שימוש בחלקה לאחסנה ומכירת ציוד חקלאי. תוקפו