25. לאחר שאושר תשריט האיחוד והחלוקה אשר הסדיר את גבולות המגרשים בחלקות 2-4 בגוש 18804, בהם מגרש 10 (החופף ברובו לנחלה 10), פנו הנתבעים לוועדה המקומית בבקשה להסדיר את השימוש החורג במקרקעין. במכתב מיום 3.3.2019 כתב יו"ר הועדה המקומית, מר גבאי מושון, כי הועדה המקומית תשקול בחיוב בקשה להיתר לשימוש חורג בנחלה מס' 10 במושב מעונה, על מנת להסדיר את השימוש המבוצע במחסן חקלאי לחנות לממכר תוצרת חקלאית ודגים. עוד צוין כי על הנתבעים לפעול להגשת הבקשה במשרדי הועדה (נספח 5 לתצהיר הנתבע נ/9).
26. לאחר דברים אלו, פנו הנתבעים, על-ידי בא כוחם, לבא כוח התובעת, במכתב הנושא את התאריך 4.3.2019. במכתבם ביקשו כי יונחו באשר לאופן בו יש להסדיר את השימוש החורג על פי נהלי הרשות, במקביל להסדרת השימוש החורג אל מול הועדה המקומית (נספח 6 לתצהיר הנתבע, נ/9). בתגובה השיב בא כוח התובעת, בתכתובת אי מייל מיום 21.3.2019 (נספח 9 לתצהיר הנתבע, נ/9), כי על פני הדברים נראה כי לא ניתן להסדיר את השימוש החורג, בשים לב לכך שהנתבע מבצע את השימוש בנחלה שהוקצתה לנתבעת. עוד הופנו הנתבעים להחלטות מועצת מקרקעי ישראל המפרטות את התנאים למתן היתר לפעילות לא חקלאית בנחלה (החלטות 1458 ו- 1316).
--- סוף עמוד 11 ---
27. הנתבעת פנתה לתובעת במכתב נוסף נושא תאריך 10.4.2019, ובו ביקשה להסדיר את השימוש בעסק בהתאם להוראות החלטה מס' 1458. במכתב זה צוין כי הנתבעת ביקשה לאורך השנים להסדיר את השימוש החורג במקרקעין, אולם הייתה מנועה מלעשות כן עד להסדרה תכנונית של הגבולות בין הנחלות במושב. עוד צוין במכתב, כי ביום 18.12.2018 אישרה הועדה המקומית תשריט איחוד וחלוקה של הנחלות המצויות בחלקות 2-4 בגוש 18804. התשריט אושר אף על-ידי הרשות ביום 17.12.2018 (סעיף 6 לתצהיר מר דוד בן דוד). משכך, נפתח האפיק התכנוני להכשרת השימוש החורג בעסק (המכתב צורף כנספח 12 לתצהיר הנתבע, נ/9).
טענות התובעת
28. לטענת התובעת מפעילים הנתבעים במקרקעין עסק מסחרי ללא היתר, בחריגה מהייעוד התכנוני ותוך הפרת הסכם המשבצת. זאת ועוד, הנתבעים ממשיכים לקיים פעילות מסחרית במקרקעין חרף גזר דין מיום 25.6.2009 אשר הורה להם להימנע משימוש מסחרי במבנה (חע"מ 160-08).
ההיבט החוזי - הפרת הסכם המשבצת
29. ביום 25.10.2012 נכרת הסכם שכירות (משבצת תלת צדדי) בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל (הגוף המיישב) והאגודה (להלן: "ההסכם"). תקופת ההסכם שלוש שנים, עד יום 30.9.2014 (סעיף 2 להסכם), שבסיומה יוחזרו מקרקעי המשבצת לחזקת הרשות או ייחתם הסכם נוסף (סעיף 13 להסכם). הנתבעת הנה ברת רשות מטעם האגודה, שהנה ברת רשות במקרקעי המשבצת. בהתאם להוראות ההסכם, רשאית הנתבעת להחזיק במקרקעין מכוח חברותה באגודה במועד כריתת ההסכם ואישור המשכירה (הרשות) והמיישבת (הסוכנות) (סעיף 8(ב) להסכם).