בית הדין הקהילתי הגיע בסופו של דבר למסקנה, כי ההגבלה על מימוש הזכות לחופשה המצויה בחוק הגרמני, אינה עולה בקנה אחד עם הדירקטיבה, בה אין כל התניה לעבודה בפועל של העובד לצורך קבלת זכותו לחופשה שנתית מינימאלית של 4 שבועות בשנה כקבוע בדירקטיבה. בפסק הדין הובהר, כי החוק המדינתי של גרמניה למעשה חורג מסמכותו בקובעו תנאים ליישום הדירקטיבה, בכל הנוגע לעובדים השוהים בתקופת מחלה ממושכת. הגבלה זו של החוק המדינתי מצריכה פירוש או שינוי על מנת שתעלה בקנה אחד עם האמנה והדירקטיבה. הפגם, בחוק הגרמני הוא בהגבלת התקופה, בה
--- סוף עמוד 27 ---
ניתן לנצל את החופשה השנתית לזמן קצוב וללא הגמשה, גם לגבי אנשים שאינם יכולים לנצל אותה מפאת מחלה ממושכת, דבר שמאיין את זכותם לממש זכות זו הנתפסת כזכות קוגנטית וכזכות סוציאלית חשובה. בית הדין הקהילתי קובע, כי משלא קיימת הבחנה מפורשת בדירקטיבה בין עובד הנוכח בפועל בעבודתו ובין עובד הנעדר מפאת מחלה, הרי שהחוק המדינתי איננו יכול להציב דרישת סף של "עבודה בפועל" לצורך קבלת הזכות לחופשה שנתית ומימושה[39].
איננו מתעלמים מטענת המשיבה, לפיה פסק דינו של בית הדין הקהילתי בעניין שולץ-הוף אינו רלוונטי לנו, מאחר והוא מתייחס רק לשאלת זכאותו של עובד לנצל חופשה שנתית (חופשה שכבר נצברה לו בתקופת עבודתו בפועל)[40] במהלך תקופת מחלה ממושכת, אך אנו סבורים שהשיח המשפטי הקיים בפסק דין זה משליך גם לענייננו.
מעיון בפסק הדין בעניין שולץ-הוף עולה, כי אכן פסק הדין דן בשאלת זכותו של עובד, השוהה בחופשת מחלה ממושכת, לחופשה שנתית על רקע שאלת יכולת מימוש החופשה על ידו. יובהר, כי שאלה זו התעוררה מאחר שלפי הדין המדינתי אסור לעובד לנצל את החופשה במהלך תקופת מחלתו, ולכן ימי החופשה שצבר יאבדו לו, אם לא ינצלם במהלך אותה שנה קלנדרית ועד כשלושה חודשים מסיום השנה. אולם יש לשים לב, כי הנחת המוצא של בית המשפט הוא כי העובד צבר ימי חופשה, אף על פי שדובר בשנה בה לא הגיע לעבודתו כלל מפאת מחלתו (שנת 2005). [41] כמו כן, השיקולים שנשקלו בפסק הדין יפים הם הן לעניין שאלת צבירת הזכות לחופשה, והן לעניין שאלת יכולת מימוש הזכות הלכה למעשה.
בנוסף לאמור, ניתנה לאחרונה פסיקה נוספת של בית הדין הקהילתי בנוגע לפרשנות הזכות לחופשה שנתית הקבועה בסעיף 7 לדירקטיבה, אותה נביא בקצירת האומר, להלן:
במקרה זה התבקש בית הדין הקהילתי[42] לקבוע, האם סעיפים שעניינם חופשה שנתית בחוק הצרפתי, עולים בקנה אחד עם דירקטיבה זו. באותו