א. על מר צפריר מקובלת קביעת חברנו השופט רבינוביץ, כי "מטרת חופשת המחלה שונה ממטרת החופשה השנתית ואין האחת באה במקום השנייה, אלו שתי זכויות נפרדות למטרות שונות".
דא עקא, שהשופט רבינוביץ שדעתו מקובלת על מר צפריר כאמור, דווקא כן קושר ועוד בקשר גורדי בל יינתק בין הזכות לחופשה השנתית על פי חוק חופשה שנתית והזכות לחופשת המחלה על פי חוק דמי מחלה. הרי לדעתו, מכסת ימי החופשה השנתית צריכה להיקבע, בין השאר, תוך לקיחה בחשבון של מכסת ימי המחלה שניצל העובד שחלה בהתאם לנוסחאות חוק דמי מחלה.
אם נביא דבריו בשם אומרם, לגישתו - "ימי המחלה בגינם מקבל העובד שכר (דמי מחלה) וכל עוד הוא מקבל עבורם שכר צוברים זכויות חופשה".
חרף אי הנוחות שבדבר, נעיר, כי על נקלה ניתן היה להיווכח בכך.
ב. מקובלת גם עלינו כעל מר צפריר "התיאוריה הקונטקסטואלית העוזרת לנו להבחין גם בנקודות משמעותיות ולפרש לכן את החוק בהתאם לשינויים לערכים ולעקרונות של החברה בתקופה הרלבנטית".
אלא שלדידנו, לגבי יישומה של אותה תיאוריה, הנקודה המשמעותית הינה, שפרשנות חוק חופשה שנתית בהתאם לשינויים ערכיים ולעקרונות נכון להיום, עדיין איננה יכולה להיות מעשה שעטנז בין
--- סוף עמוד 46 ---
הוראות חוק חופשה שנתית להוראות חוק דמי מחלה; ובייחוד שמקובל על מר צפריר, כי "אלו שתי זכויות נפרדות למטרות שונות".
פרשנות לפיה רק יום מחלה בגינו מגיע תשלום על פי חוק דמי מחלה ראוי להיחשב כיום עבודה בפועל מגדילה או מקטינה אקראית את מכסת ימי החופשה בהתאם לאפשרויות צבירה וניצול של ימי מחלה בתשלום על פי נוסחאות חוק דמי מחלה, שכאמור אינו קשור לחוק חופשה שנתית.
את האמור ניתן להמחיש בדוגמה הבאה:
נניח ששני עובדים, שטרם מיצו מכסת ימי מחלתם, חלו יומיים במהלך שנת עבודה. אלא, שבעוד שאצל האחד שני ימי מחלה אלה היו ימי מחלה רצופים, הרי שאצל חברו היומיים הללו לא היו רצופים.
על פי סעיף 2 לחוק דמי מחלה - לא מגיע תשלום דמי מחלה בעד יום היעדרות הראשון עקב המחלה.
בנסיבות אלה, על חברי למותב ומר צפריר בכללם, לנסות לפחות להסביר, מדוע לשיטתם יש צידוק ענייני בכך; שלגבי העובד שחלה יומיים ברציפות - יום אחד יחשב ליום עבודה בפועל על פי חוק חופשה שנתית, ואילו לגבי חברו שחלה גם כן יומיים אך לא ברציפות - אף לא יום אחד משני ימי מחלתו ייחשב ליום עבודה בפועל, על פי אותו חוק.
ג. צר לנו על אי הנוחות שגרמה למר צפריר משוואתנו לפיה על פי חוק חופשה שנתית מכסת ימי החופשה השנתית נגזרת מימי עבודה בפועל. לצידוקנו נאמר, שכך מה לעשות, קובע החוק.