ישנן למעשה שתי אפשרויות לפירוש הביטוי "עבודה בפועל". האחת, פרשנות "צרה", לפיה "עבודה בפועל" נחשבת ככזו, רק בעת התייצבות העובד למשימות העבודה וביצוען. השנייה, פרשנות "מרחיבה", הכוללת ב"ימי עבודה בפועל" אף ימי היעדרות מוצדקים הנובעים מכורח, מה שנהוג לכנות "כוח עליון", או סיבות אחרות שאינן תלויות בעובד. הלכה פסוקה היא כי בבואנו לפרש דבר חקיקה, לא ניתן לפרשו בחלל ריק, אלא בהתייחס, בין היתר, לתכליתו של החוק ולמטרה החברתית אותה בא המשפט להגשים[15]. בשים לב לכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הפרשנות הנכונה והצודקת היא הפרשנות המרחיבה, לפיה חופשה שנתית נצברת גם לעובדים השוהים בחופשת מחלה ממושכת, כל עוד הם מקבלים תשלום עבורה מהמעביד.
--- סוף עמוד 15 ---
המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט חשין, תיאר את מלאכת הפרשנות של בית המשפט בלשונו הציורית, כדלקמן: "בית המחוקקים נמשל לבית מאפה. בעל המאפיה הוא-הוא בלבד- יקבע מה ייאפה ואימתי ייאפה, ואולם משעה שיצא המאפה מן התנור, נסתיימה מלאכתו של האופה, ולא הוא שיקבע מה טעמו של המאפה. וכבר לימדונו חז"ל, כי אין הנחתום מעיד על עיסתו. הנמשל יידרש מאליו: בית המשפט – ובית המשפט בלבד – הוא שיקבע מה טעמו של המאפה, הוא שיקבע פירוש החוק מהו..."[16].
גם אם נגרוס שמשמעות הביטוי יום עבודה בפועל פירושו, יום בו מתייצב העובד לעבודה בפועל ועובד בפועל, אין להעלות על הדעת, שהוא יתפרש בדרך זו לגבי עובד שהיה מוכן ומזומן לעבוד, אילולא נבצר ממנו לעבוד מסיבות שאינן תלויות בו כמו מחלה וכיו"ב. ההרמוניה החקיקתית של משפט העבודה המגן והתכלית של חוק חופשה שנתית, אינן יכולות לשאת פירוש הגורע מזכויות קוגנטיות של עובד כמו חופשה שנתית, בשל מחלה המונעת מן העובד לעבוד בעל כורחו, כל עוד ימי מחלה אלה מזכים את העובד בשכר עבודה מכוח החוק או מכוח הסכם החל עליו. המחוקק ראה בתקופת המחלה המזכה בדמי מחלה, קרי בשכר עבודה, כתקופת עבודה בפועל לכל דבר ועניין. אמור מעתה ימי עבודה בפועל הם גם אותם ימים, בהם נבצר מן העובד לעבוד מסיבות שאינן תלויות בו, ואשר עבורם הוא מקבל שכר, כאילו עבד בהם בפועל.
המונח "ימי עבודה בפועל" כמוהו כמונח "ימי עבודה" יכול להתפרש כפשוטו גם כמסגרת ימי העבודה של עובד, שבהם הוא אמור לעבוד, להוציא שבתות וחגים, שאינם נחשבים כימי עבודה, קרי ימים שבהם אין העובד אמור לעבוד. ימי מחלה נכללים בימים, בהם אמור היה העובד לעבוד, קרי ימי עבודה, אך הוא מחמת אונס המחלה נאלץ לשבות בימים אלה. ימי מחלה אלה כמוהם כימי עבודה עבורם הוא מקבל שכר.
ניתן לראות דוגמה לשימוש במונח "ימי עבודה בפועל", כימים המגדירים את מסגרת ימי העבודה של העובד, בהצעת החוק של חבר הכנסת עמיר פרץ לחוק חופשה שנתית, שנועדה להבהיר מהם ימי החופשה הניתנים במסגרת סעיף 3(א) לחוק זה. העילה להצעת תיקון זו נובעת מכך ש"החוק בניסוחו הקיים מדבר בלשון "ימים", ואינו מתייחס ל"ימי עבודה". אבחנה זו חיונית עתה,
--- סוף עמוד 16 ---