74. הצדק עם המשיבה, כי נפלו פגמים שונים באופן הגשת המסמך, כמו גם בטענתה כי למעשה מרבית תוכנו הוא הבעת דעה ביחס לסוגיות משפטיות. עם זאת, חשיבותו העיקרית אינה דווקא בשל תוכנו המשפטי, אלא בשל העובדה שהוא מבטא בבירור עמדה שונה מזו של המשיבה בנושאים העומדים להכרעה בהליך זה. זאת, בעוד המשיבה טוענת שפעלה בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי, ועמדה בביקורות שוטפות מטעמו. ממצאי הביקורות שנערכו אצל המשיבה לא הוצגו.
75. בנסיבות אלה, ובפרט לאור החשיבות הציבורית שבדבר, מתקבל המסמך כראיה לא לעצם העמדות המשפטיות המובאות בו, אלא לכך שהדרך בה נהגה
--- סוף עמוד 16 ---
המשיבה ביחס לסוגיות שבמחלוקת בתיק זה אינה על דעתו של המוסד לביטוח לאומי.
עילות הבקשה:
חופשה שנתית
76. העובדות נשוא עילה זו אינן במחלוקת. אין חולק, כי למבקשת, כמו גם ליתר העובדים הזרים שמעסיקה המשיבה בסיעוד, שולם מדי חודש תשלום בגין דמי חופשה.
אף אין חולק, כי המבקשת שהתה בפועל בחופשה שנתית, וניצלה את ימי החופשה השנתית להם הייתה זכאית, ואף למעלה מכך, כאשר יצאה לחופשת מולדת אחת לשנה.
77. בהלכה הפסוקה נקבע, זה מכבר, כי השיטה בה משולמים לעובד במועדים קבועים דמי חופשה, ללא קשר או תלות ביציאתו לחופשה בפועל, פסולה. בתי הדין לעבודה עמדו על החשיבות הרבה של יציאת העובד לחופשה בפועל, לאור תכליתו של חוק חופשה שנתית תשי"א – 1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית"), ליתן לעובד חופשת מנוחה מעמלו, ולא להגדיל את הכנסתו.
כך, נקבע בפסק הדין המנחה בעניין ע"ע (ארצי) ריבה אצ'ילדייב- עמישב שירותים בע"מ [פורסם בנבו] (27.3.06), כי:
"תכליתו של חוק חופשה שנתית היא לתת לעובד חופשה בפועל, מנוחה, על מנת שיאגור כוח לעתיד. אף סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 אוסר מתן שכר הכולל בתוכו, מראש, תשלום בעבור דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית. ודוק, כל האמור ביחס לפדיון חופשה מתייחס לזכאות מכוח החוק בלבד בסיום יחסי עובד-מעסיק. פדיון חופשה הוא מושג שהחוק הולידו, ואין הוא בא אלה בהקשר לחופשה שנתית שהחוק מזכה בה.
מכיוון שאין לשלם לעובד סכום עבור פדיון ימי חופשה, כתחליף לחופשה בפועל לה הוא זכאי מכוח חוק חופשה שנתית, אין מקום לקזז את הסכומים ששולמו למערערת, ודין הערעור בעניין זה להתקבל".
וראו גם: עע (ארצי) 184/09 פיודור קרבצ'נקו - חברת השמירה בע"מ, [פורסם בנבו] (18.12.11).