כך נקבע, בין היתר בעע (ארצי) 19734-11-10 מדינת ישראל - הרשקוביץ שריקה, [פורסם בנבו] (7.9.14), בהאי לישנא:
"התחשבות בחופשה בתשלום - בעניין זה הצדק עם קביעת בית הדין האזורי. חופשה (חופשת מנוחה/שנתית, חופשת מחלה, ימי בחירה או חופשת חג) בתשלום היא חלק מתקן משרתו של עובד. כך למשל, עובד שיוצא לחופשה שנתית, יוצא אליה תחת לעבוד. חופשה שנתית שנוספת לעבודתו הרגילה של העובד כלל אינה משיגה את תכליותיה של החופשה השנתית. מכאן, שחופשה בתשלום שמומשה צריכה להיחשב כעבודה רגילה".
וראו בהקשר זה פסיקתם של בתי הדין האזוריים:
סעש (תל אביב) 11127-09-12 איתיאל אברהם חוה - חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ, [פורסם בנבו] (8.3.16); סע (תל אביב) 44021-10-13 פבל פטרוב -נוף ים ביטחון בע"מ, [פורסם בנבו] (14.2.16).
90. כאמור, לטענת המשיבה התשלומים בגין חופשה ששולמו למבקשת במהלך תקופת העבודה היו תשלומי דמי חופשה, על חשבון חופשתה העתידית בפועל. אף דמי החגים שולמו למבקשת בגין ימי היעדרות בחגים. שני רכיבים אלה הם חלק מימי עבודתה של התובעת, לצורך חישוב היקף העסקתה אצל המשיבה.
91. משמע, המשיבה שגתה כאשר חישבה את שיעור המשרה של המבקשת על יסוד שעות עבודתה בפועל בלבד. עם זאת, אין משמעות הדבר, בהכרח, כי המבקשת זכאית לתשלום הפרשים בגין כל הזכויות הנלוות, כטענתה, ונפרט.
לעניין דמי חופשה:
--- סוף עמוד 21 ---
92. כאמור, לצורך חישוב דמי החופשה יש להכליל ימים בהם שהה העובד בחופשה או בחג, בתשלום. אין חולק, כי המשיבה לא עשתה כן. לטענת המשיבה, בחוק חופשה שנתית אין התייחסות לחלקיות משרה, והכללת ימי ההיעדרות בחישוב היקף המשרה אינה נוגעת לעובדים בשכר.
93. לא מצאנו ממש בהבחנה שניסתה המשיבה לערוך בהקשר זה בין עובדים בשכר, לעובדים במשכורת. בסעיף 10 לחוק חופשה שנתית, נקבע אופן חישוב דמי החופשה לעובדים במשכורת ובשכר, כך:
"(א) המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי-חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
(ב) השכר הרגיל לענין סעיף זה הוא –
(1) לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו - שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד;
(2) לגבי עובד בשכר - שכר-העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר-העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי-עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע-השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.