32. העובדים הזרים בתחום הסיעוד מוגבלים מבחינת תקופת האשרה, ומוגבלים באפשרותם להחליף מעסיקים. עקב חולשתם הטבעית של העובדים הזרים, הם חוששים מהזמן הכרוך במעורבות בתובענה ייצוגית, ומן הטרחה וההוצאות שהם עלולים להיות מחויבים בהם.
33. מאז שהמבקשת עזבה את הארץ, פעלה קו לעובד בשקידה רבה ומאומצת לצורך איתור תובע בעל עילת תביעה אישית, ללא הצלחה. קו לעובד מכירה את עילות התובענה הייצוגית, ואת הבעיות בהגנה על זכויות העובדים. הבקשה לצירוף קו לעובד הוגשה משום זהירות, וחובת המבקשת המייצגת וב"כ הקבוצה לפעול ככל שניתן לטובת הקבוצה.
עמדת המוסד לביטוח לאומי:
34. ההסכם בין המוסד לביטוח הלאומי למשיבה הוא הסכם לטובת צד ג', העובד. המבקשת ביקשה לזמן במסגרת הבקשה את גב' זמיר מהמוסד לביטוח לאומי, והמשיבה התנגדה. לאחר מכן, פנתה המבקשת לגב' זמיר וביקשה תעודת עובד ציבור בשאלות הנוגעות לאישור הבקשה, וזו השיבה. המשיבה לא ביקשה לזמן את העדה. בית הדין מתבקש לקבל את תעודת עובד הציבור כראיה.
35. בית הדין מתבקש לאשר למבקשת המייצגת לנהל את התביעה כתובענה יצוגית. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה. הוכחה תשתית ראייתית ראויה לעילת תביעה מוצקה. התובענה
--- סוף עמוד 8 ---
הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.
36. אם יסבור בית הדין כי הוכחה עילת תביעה אישית וקבוצתית, אולם לא יקבל את חישובי הצדדים כנכונים, מתבקש בית הדין לקבוע עקרונות לחישוב העילה, ולהורות על ביצוע תחשיבים בהתאם לעקרונות אלה, בהתאם להלכה שנפסקה בעניין קל בניין.
תמצית טענות המשיבה
המשיבה מתנגדת לאישור התובענה כייצוגית, מן הנימוקים העיקריים הבאים:
37. מדובר בהליך סרק הננקט ללא בסיס עובדתי ומשפטי. המבקשת קיבלה את כל המגיע לה בקשר עם עבודתה אצל המשיבה, ואף מעבר לכך.
38. תחום עיסוקה העיקרי של המשיבה הוא מתן שירותי סיעוד, הצבת מטפלים בבתי מטופלים, לרוב קשישים. עיקר הפעילות נובעת מהתקשרות עם המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לפרק י' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995. המוסד לביטוח לאומי הוא הקובע אם אדם זכאי לגמלת סיעוד ובאיזה שיעור. הגמלה ניתנת בדרך של ביצוע בעין. לאחר שנקבעת הזכאות לגמלה, קובעת הוועדה המקומית המייעצת לענייני סיעוד את התוכנית הטיפולית לזכאי, לרבות מספר שעות הסיעוד.