46. תכליתו של חוק חופשה שנתית לא נפגעה שעה שהמבקשת ניצלה את ימי החופשה בפועל ושולמו לה דמי חופשה כחוק.
--- סוף עמוד 10 ---
47. המבקשת לא הוכיחה קיומה של עילת תביעה קיבוצית, שכן לא הוכחה "שיטה" של הפרת זכויות.
48. גם אם היו מתקבלות טענות המבקשת בעניין פדיון חופשה, הרי שניתן לתבוע פדיון חופשה רק לאחר סיום העבודה, ולפיכך המבקשת יכולה לייצג רק את העובדים שעבודתם הסתיימה. כמו כן, ניתן לתבוע שלוש שנים אחורה בלבד.
התביעה הנוגעת ל"שיעור משרה שגוי"
49. המבקשת מבססת את עמדתה, לפיה חישבה המשיבה את שיעור משרתה באופן שגוי, על אסמכתאות מטעות, שאינן מלמדות על הכללת שעות היעדרות בתשלום לצורך חישוב משרה.
50. על פי דין אין צורך לקחת בחשבון את ימי החופשה והחג לצורך חישוב שיעור המשרה. חוק חופשה שנתית מתנה במפורש מתן זכות לחופשה שנתית לקיום מספר מינימאלי של ימי עבודה בפועל. בהתאם לפסיקה, רק ימים בהם נעדר עובד מן הכורח, מסיבה שאינה תלויה בו, יכללו לצורך חישוב החופשה.
51. אף דמי חג אינם נלקחים בחשבון לצורך חישוב חלקיות המשרה. עצם תשלום דמי החג לעובד יומי הוא הפיצוי. בצו ההרחבה עניין דמי חג, כמו גם בחוק חופשה שנתית, אין התייחסות למונח חלקיות משרה. חישוב דמי החג הוא לפי שעות העבודה בפועל, ולא לפי שעות ההיעדרות מן העבודה.
52. המבקשת לא פירטה את ימי החג בגינם קיבלה דמי חג, ובגינם היא מבקשת תשלום. התחשיב אותו צירפה המבקשת שגוי ואינו תואם לרשימת החגים לפי דתה, שצירפה לבקשתה. המבקשת הכלילה יום חג שקודם לתחילת עבודתה, לא התחילה למנות את החגים לאחר 3 חודשי עבודה ואף הכלילה ימי חג שחלו ביום שישי, אף שעבדה 5 ימים בשבוע.
53. המבקשת הייתה רשאית לתבוע דמי הבראה בגין השנתיים האחרונות לעבודתה בלבד. ברי, שהיא אינה יכולה לייצג עובדים שעדיין עובדים במשיבה.
54. התחשיב שערכה המבקשת שגוי ומוטה באופן קיצוני. כל החישובים מבוססים על עבודה במשרה של 5 ימים בשבוע, 9 שעות ביום. בפועל, כמות השעות היומית היא 8.6 שעות ולא 9 שעות. אצל המשיבה נוהגים לעבוד 6 ימים בשבוע, וזכויות העבודה מחושבות לפי 7.1666 שעות ליום. המבקשת אף כללה שעות נוספות בחישוביה לעניין דמי חופשה וחגים.
55. חישובי המבקשת נעשו כאילו הייתה עובדת במשרה חודשית, ולא כעובדת יומית. אין הלימה בין רשימת החגים שצורפה לבקשת האישור, לבין החגים
--- סוף עמוד 11 ---
המפורטים בתחשיב המבקשת. המבקשת לא ניכתה ימים שחלו ביום שישי, אף שמיומני הנוכחות שצירפה עלה כי לא עבדה בימי שישי. המבקשת כללה שעות נוספות בחישוב החגים.