פסקי דין

הפ (ת"א) 40860-09-17 ציון מגרפתה נ' אברהם מגרפתה - חלק 10

22 ספטמבר 2019
הדפסה

ציון טען כי לא התקיימה מעולם ישיבת דירקטוריון בה הוא השתתף ושבה התקבלה החלטה המאשרת את העברת המניות האמורה. אני סבורה כי יש לקבל טענה זו ממספר טעמים. ראשית, ציון ואברהם מסוכסכים זה עם זה כבר זמן רב, כאשר אחת מנקודות המחלוקת ביניהם נוגעת לבעלות במניות. לכן, קשה לקבל את הגרסה לפיה חרף האמור התקיים דיון בדירקטוריון החברה בו הסכים ציון להעביר חלק ממניותיו לידיו של אברהם. בכתב התשובה מטעמם, לא טענו המשיבים כי התקיים דיון בדירקטוריון שבו הוסכם על העברת המניות. בחקירתו בהקשר זה לא הייתה לאברהם גרסה ברורה. כך כשהוא נשאל האם התקיימה ישיבת דירקטוריון שאישרה את העברת המניות מציון אליו, הוא השיב כי הוא "לא זוכר" (ר' פ' 25.2.2019 עמ' 60 ש' 2-5). בהמשך חקירתו הוא טען כי אכן הייתה ישיבה שבה נכח גם בנו, וכי הוא דיבר מספר פעמים עם ציון בטלפון (ר' פ' עמ' 60, ש' 11-19). כאשר הוא נשאל ביחס להחלטה שהתקבלה באותה הישיבה, הוא השיב כי ההחלטה הייתה בעל-פה, והיא איננה כתובה (ר' עמ' 62, ש' 6-10).

25. הדרישה שבסעיף 33 לתקנון – אני סבורה כי גם הדרישה בתקנון לשטר העברה חתום כדין על-ידי ציון ועל-ידי אברהם לא התקיימה. להודעה על העברת מניות בחברה שנמסרה לרשם (נספח 20 לתשובה לבקשה) צורפו שני מסמכים: תצהיר של ציון משנת 1993 והעתק הסכם הפשרה בין הצדדים. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת תוקפם ומשמעותם של מסמכים אלה. אולם גם ללא הכרעה במחלוקת זו בשלב זה, אין ספק כי המשיבים לא טענו כי קיים שטר העברה חתום על-ידי ציון ואברהם הערוך לפי האמור בתקנון ולא צירפו שטר כזה. יוער כי העדרו של שטר חתום כדין מחזק גם את האמור לעיל ביחס להעדר ההסכמה של ציון להעברת המניות.

26. סיכומה של נקודה זו - אני סבורה כי לא התקיימו התנאים הקבועים בתקנון החברה להעברת המניות, שכן לא ניתן לקבוע כי דירקטוריון החברה בו כיהנו במועד ההעברה ציון ואברהם אישר את ההעברה, וכן מאחר שלא קיים (ואף לא נטען שקיים) שטר העברה חתום על-ידי ציון ואברהם המאשר אותה. משכך, לא התקיימו תנאי ס"ק (1) ו-(4) לסעיף 299 לחוק החברות המתנים את שינוי הרישום בכך שיתקיימו תנאי תקנון החברה.

בנוסף לא התקיימו גם תנאי ס"ק (2) או (3) לסעיף 299 לחוק. זאת שכן לא נטען ולא הוכח כי נמסר לחברה צו של בית-משפט המורה על תיקון המרשם, ולא התקיימו "תנאים שבדין" להסבתה של הזכות. בהתייחס למונח "תנאים שבדין" נפסק בעבר כי יש לפרשו כמתייחס לחוק או תקנה ולא לקיום תנאיו של הסכם (ר' בהקשר זה למשל את דבריו של השופט סולברג בה"פ (מחוזי ירושלים) 5130/06 איגור גלפנד נ' חב' אדר גלוב בע"מ (03.07.2007)(להלן: "ענין גלפנד").

עמוד הקודם1...910
11...21עמוד הבא