מכלל האמור לעיל עולה שהמשיבים לא הוכיחו כי יש להימנע מלהורות על ביטול ההעברה חרף הפגמים המהותיים שנפלו בה.
31. עוד אציין כי אינני מקבלת גם את טענת המשיבים לפיה ציון נרשם מלכתחילה כבעל-מניות בחברה רק משום שבפקודת החברות שהייתה בתוקף במועד רכישת החברה, נקבע כי לא יכול להיות בעל-מניות יחיד בחברה פרטית, וכי משום כך נאלץ אברהם לצרף אליו בעל-מניות נוסף. טענה זו לא הוכחה והיא אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות בכללותו. כך, כאשר אברהם נשאל מדוע לא נרשם על-שמו של ציון חלק קטן יותר מהמניות בחברה, לא הייתה לו תשובה משכנעת לכך (ר' פ' עמ' 79-89, ש' 22-23, 1-6).
לכך יש להוסיף כי מהעתק מסמכי הקצאת המניות ושינוי השם של החברה (אותם צירפו המשיבים כנספח 1 לתשובה) עולה כי לאחר רכישת החברה הוקצו מניות נוספות מעבר לאלה שהיו קיימות בחברה, וכי מניות אלה הוקצו הן לציון והן לאברהם (395 מניות רגילות לציון ו-495 מניות רגילות לאברהם). הקצאה נוספת זו שגם בה נכלל ציון, שומטת במידה רבה את הקרקע מטענתם של המשיבים בנוגע לחלוקת המניות הראשונית בחברה ולמניע שבצירופו של ציון כבעל-מניות בה.
32. יובהר כי לו היה אברהם סבור שמרשם בעלי-המניות אינו משקף את הבעלות במניות בחברה, הוא יכול היה כמובן לנקוט בהליך משפטי מתאים ולהוכיח את בעלותו. משאברהם לא פעל בדרך זו אלא בחר לבצע שינויים במרשם בעלי המניות באופן חד-צדדי, לא על-פי הקבוע בתקנון ותוך התנגדות של ציון, יש להורות על ביטול ההעברה. לכן, אני מורה על תיקון מרשם בעלי המניות בחברה באופן שישקף את הרישום כפי שהוא היה טרם השינוי.
פיטורי ציון מהדירקטוריון
33. ביום 2.2.2017 פיטר אברהם את ציון מדירקטוריון החברה. ציון עתר כי בית-המשפט יצהיר שפיטוריו מהדירקטוריון בטלים; וכן שייקבע שהזכות למנות ולפטר דירקטורים נתונה לבעלי-מניות ההנהלה (ולא לבעלי-המניות הרגילות). כדי לבחון את הטענות ביחס לפיטוריו של ציון מהדירקטוריון, יש לבחון את הפרשנות הנכונה של הוראות התקנון וליישמן על המקרה דנן.
פרשנות תקנון החברה
34. המשיבים טענו כי אברהם, המחזיק ברוב המניות הרגילות של החברה, זכאי לפטר כל חבר בדירקטוריון החברה, ולכן פיטוריו של ציון מהדירקטוריון נעשו כדין. ציון טען מנגד שבתקנון ישנה סתירה פנימית, וכי פרשנותו הנכונה היא כי הזכות למנות ולפטר דירקטורים נתונה לבעלי-מניות ההנהלה (ולא למניות הרגילות).