44. זאת ועוד - וזה העיקר: הסכם הפשרה בין הצדדים הוא ממועד מאוחר למועד אליו מתייחסות מרבית הטענות ביחס להתנהלות החברה לאורך השנים. הסכם הפשרה נחתם, ועל כך אין כאמור חולק, בין היתר בהתייחס למחלוקת שבין ציון לבין אברהם ביחס לבעלות בחברה ולניהולה. אומד-דעתם של הצדדים כפי שהוא עולה מהסכם זה הוא לכן אומד-הדעת הרלוונטי להכרעה במחלוקת הפרשנית שבפני. כפי שהבהרתי לעיל, מהסכם הפשרה עולה כי הצדדים לא היו סבורים שמי שמחזיק ברוב המניות הרגילות זכאי לפטר דירקטורים בעצמו מכל סיבה שהיא.
מכל האמור לעיל עולה כי הוכח קיומו של אומד-דעת סובייקטיבי משותף של אברהם וציון התומך בפרשנותו של ציון לתקנון החברה.
45. גם אם נידרש לבחינת אומד-הדעת האובייקטיבי המשותף שניתן להניח שהיה לצדדים, המסקנה שלעיל לא תשתנה. כזכור, הצדדים חילקו את המניות בחברה למניות רגילות ולמניות הנהלה, שלהן הייתה צמודה הזכות למנות דירקטור לדירקטוריון החברה. הצדדים היו זכאים לעשות כן מאחר שהיה להם, כבעלי-מניות בחברה פרטית, "חופש גיוון" מכוחו הם היו רשאים לקבוע בתקנון מניות מסוגים שונים (ראה בהקשר זה את סעיף 82 לחוק החברות). בכלל זה יכולים בעלי-מניות להגדיר בתקנון "מניות הנהלה", שהן בדרך-כלל מניות שלמחזיקים בהן יש זכות יתר או זכות בלעדית למינוי המנהלים בחברה (ר' בהקשר זה גם ע"א 1630/94 צנה בע"מ נ' עזבון נח מוזס ז"ל בפסקה 6 (15.08.1994)).
סביר להניח כי בעלי-מניות שבחרו לחלק ביניהם את מניות ההנהלה שווה בשווה ולקבוע כי לכל אחד מהם יש זכות שווה למנות דירקטורים בחברה, התכוונו להשאיר בידיהם את האפשרות לשלוט יחד בדירקטוריון החברה. ודאי שאלה הם פני הדברים כאשר הצדדים ביקשו להגביל את הזכויות המוקנות למי שמחזיק במניות הרגילות בחברה - כפי שנעשה בסעיף 3 לתקנון. בנסיבות שכאלה ניתן להניח כי הצדדים לא התכוונו להקנות למחזיק ברוב המניות הרגילות זכות לפטר את הדירקטור מטעמו של בעל מניות ההנהלה, ולשלוט לכן באופן בלעדי בחברה.
46. סיכומה של נקודה זו – הפרשנות הנכונה של תקנון החברה שיש בהוראותיו סתירה פנימית, היא כי המחזיק במניות הנהלה זכאי למניות דירקטורים מטעמו, ולבעל רוב המניות הרגילות אין זכות לפטר באופן חד-צדדי וללא סיבה את הדירקטור שמונה מכוח הזכות האמורה.
47. לאור האמור לעיל יש לבחון את השאלה האם הפיטורים של ציון מדירקטוריון החברה נעשו כדין. מהאמור לעיל ביחס לפרשנות הוראות התקנון, עולה כי אברהם לא היה זכאי לפטר את ציון מדירקטוריון החברה. לכן אין טעם להמשיך ולדון בשאלת תוקפה של הודעת הפיטורים מיום 2.2.2017 ובכלל זה בשאלה האם מדובר במסמך שזויף על-ידי אברהם (כפי שטוען ציון).