דיון והכרעה:
28. הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו הינן, תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג–2003 (להלן: "התקנות") המגדירות מהי "חבילת תיור" בזו הלשון:
"צירוף של שניים או יותר משירותי סוכנות נסיעות, ולרבות שירותי מורה דרך, הנמכר או מוצע למכירה במחיר כולל, והוא לתקופה של יותר מעשרים וארבע שעות או שנכללה בו לינת לילה, למעט שירות שלקוח נקב לגביו את נותן השירות במפורש ושהוזמן ביזמתו לפי תכנית או פרטים שהוא הכין וביקש;"
29. על פי התקנות, "סוכנות נסיעות" הינה: "נותן שירותי סוכנות נסיעות כהגדרתם בחוק".
עפ"י הוראות חוק שירותי תיירות, תשל"ו – 1976 (להלן: "החוק"), "שירותי סוכנות נסיעות" הם כל אחד מאלה:
(1) ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור
כאמור;
(2) הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה;
(3) הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל;
(4) טיפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור;
(5) מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4);
30. בענייננו, אין חולק כי התובעים רכשו מהנתבעת 1 "חבילת תיור" וזאת בשל רכישת כרטיסי הטיסה לאנטליה, רכישת שירותי לינה בבית המלון באנטליה וכן מתן ייעוץ מקצועי.
31. סעיף 2 לתקנות מטיל על סוכני נסיעות החובה לגלות מידע בכתב לרוכשים חבילת תיור וזו לשונה:
(א) "סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת (להלן – לקוח) או למבקש לרכוש חבילת תיור כאמור, מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור".
(ב)מידע כאמור בתקנת משנה (א), יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור, ככל שניתן בנסיבות העניין."
32. בסעיף 3 לתקנות נקבע לגבי היקפה של חובת הגילוי הנאות ללקוח שרכש "חבילת התיור".
"3. פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם לפי תקנה 2 הם כמפורט להלן:
(1) כל אחד משירותי סוכנות הנסיעות המרכיבים את חבילת התיור...
(2) מחיר: ...
(3) מידע כללי: (א) אופן הבטחת כספי הלקוחות לפי סעיף 12א לחוק; (ב) מידע הנחוץ לשם יציאה מהארץ וכניסה למדינות הנכללות בחבילת התיור (להלן- מדינות היעד), לרבות תקופת תוקף דרכונים, הצורך באשרות כניסה, וכל דרישת אחרת של מדינות היעד המהווה תנאי כניסה אליהן; (ג) מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור; (ד) מידע שנותנות הרשויות בישראל לסוכנויות נסיעות על מדינות יעד מסוכנות או על דרישות לחיסונים... (הדגשה לא במקור – ע.ד.)