כשנשאלה נציגת הנתבעת 1 "לא ביקשת לראות דרכון חדש?", השיבה:
"את האמת שלא. אפילו את הביטוח לא עשיתי מספר דרכון אלא לפי מספר ת.ז. את האמת לא ביקשתי ממנו לראות דרכון חדש. את ביקשת ממני לומר את האמת וזה מה שקרה" [עמ' 3, שורה 14].
גם כאשר נשאלה נציגת הנתבעת 1: "אז למה לא אמרת להם שיש בעיה והסברת להם שצריך להיות 6 חודשים?", השיבה:
"תראי זה עונה, זה לחץ. יש גם חברה שבודקת דרכונים בשדה תעופה ויש חברה שפותרים בחמש דקות את הבעיה. אפילו אם זה טעות של סוכן או של לקוח שלא בדקנו" [עמ' 3 לפרטיכל הדיון מיום 29.7.19,, שורה 28].
37. אף התובע העיד כי העביר לנתבעת 1 כחודש חודש ומחצה לפני הטיסה את הדרכונים וכי לא ידע ולא הוסבר לו כי הדרכונים צריכים להיות בתוקף חצי שנה קדימה.
38. התובע העיד כי אכן נציגת הנתבעת 1 אמרה לו כי היא רואה במחשב שהדרכון של התובעת 3 אינו בתוקף, אולם לא אמרה לו כי מדובר בתוקף של 6 חודשים קדימה.
39. התובע בדק וראה כי הדרכון בתוקף למועד הנסיעה ועל כן סבר כי אין כל בעיה עם תוקפו.
וכלשונו של התובע:
"נסענו דרכם. אם הייתה אומרת לי שאם הדרכון לא בתוקף לא הייתי הולך לסדר את זה? היא לא הייתה צריכה לתת לי כרטיס והייתה צריכה להגיד לי שהדרכון לא בתוקף ואני לא יכול לצאת. זה מה שאני מצפה מאנשי מקצוע.." ( עמ' 2 לפרטיכל הדיון מיום 29.7.19,ש' 1-3).
וכשנשאל ע"י ביהמ"ש האם מסרה לו שהדרכון לא בתוקף והוא השיב כי הדרכון כן בתוקף, השיב:
"כן נכון. הוא כן היה בתוקף וזה שזה היה חצי שנה קדימה לא ידעתי והיא גם לא אמרה לי"...(עמ' 3 לפרטיכל הדיון מיום 29.7.19,ש' 4-6).
40. הנה כי כן, לנתבעת 1, במהלך הזמנת חבילת התיור, "קפצה" התראה במחשב המתריעה כי תוקף דרכונה של התובעת מס' 3 יפוג בתקופה הפחותה מ-6 חודשים, אולם במקום להסביר לתובע כי על הדרכון להיות בתוקף לתקופה של 6 חודשים ממועד החזרה ארצה- מסרה נציגת הנתבעת 1 כי הדרכון "אינו בתוקף" ושיבדוק הדבר- זאת ותו-לא!
41. משבדק התובע 1 את דרכונה של התובעת 3, מצא כי דרכונה בתוקף נכון למועד נסיעתם ולא ידע על הדרישה כי על הדרכון להיות בר תוקף ל-6 חודשים ממועד החזרה ארצה.
42. על הנתבעת 1 היה למסור בכתב את כל המידע הנוגע לחבילת התיור שרכשו התובעים, לרבות את המידע כי השלטונות הטורקיים מאפשרים את כניסת התיירים רק לבעלי דרכון בעל תוקף 6 חודשים קדימה.
43. ודוק- אין די באמירה כללית כי "הדרכון לא בתוקף" כדי לצאת ידי החובה הקבועה בתקנות. נהפוך הוא- מידע חלקי זה (אשר אינו נכון כשלעצמו, שכן דרכונה של התובעת 3 היה תוקף נכון למועד נסיעתה), רק גורם להטעיה ולבלבול מצד הצרכן, אשר מקבל את הדברים כהווייתם ואין מצופה כי יחקור במופלא ממנו.