כך בסע' 33 (א) (1) לחוק הובהר –
33. (א) בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס –
(1) לקטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם לפי סעיף 27, או הוגבלה לפי סעיף 29 או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן;"....
הסעיפים הנזכרים קובעים, אפוא, רשימה סגורה של מקרים בהן יוסמך בית המשפט לקבוע אפוטרופוס נוסף לקטין ואולם הנסיבות דנן אינן עונות על אף אחת מהתנאים המפורטים בחוק – בנדון עסקינן בקטין אשר לו שני הורים חיים, כשירים, מתָפְקְדִים וממלאים או מסוגלים למלא את חובותיהם ההוריות (ראו תסקירי רשויות הרווחה מיום 3.5.2017, 29.4.2018, 28.6.2018 , אשר הוגשו בעניין חלוקת זמני השהות בין ההורים לבין הקטינים בתמ"ש 17368-01-17) .
העובדה, עליה נראה שאין חולק, כי בת הזוג מהווה דמות משמעותית בחייהם של הקטינים וכי במסגרת הסכמות הצדדים היא רשאית להביע עמדתה לעניין מקום מגוריהם או מקום חינוכם, אין בה, כשלעצמה, להקנות לה מעמד של אפוטרופוס. כשם שלא ניתן ליצור הורות באמצעות הסכם פרטי, כך לא ניתן ליצור אפוטרופסות על קטין בדרך זו אלא אך ורק בדרכים הקבועות בחוק.
מינוי אפוטרופוס שלישי אף יש בו להעלות דילמות רבות ושונות, כדוגמה, בכל הקשור לשיתוף בין ההורים כיצד יתממשו הוראות סע' 18 ו – 19 לחוק האפוטרופסות – האם תידרש הסכמת רוב ההורים לפעולה מסוימת או דווקא הסכמת כולם? האם תחול החזקה לפיה כל אחד מההורים מסכים לפעולת רעהו? האם כל אחד מההורים יוכל לפנות לבית המשפט במקרה של מחלוקת? האם ראוי להגדיל לחובותיו של ילד לשלושה הורים תחת חובותיו לשנים? זאת מעבר להשפעה הכלכלית שאפשר שיהיו לדברים במישור של דיני הירושה, חוק הביטוח הלאומי ועוד.
38. מסקנתי, אפוא, היא אחת – הכרעה בסוגיית ההכרה בהורה שלישי כמו גם במינוי אפוטרופוס שלישי לילד אשר לו שני אפוטרופוסים טיבעיים, הם ענינים אשר נוכח מורכובתם והשלכותיהם החברתיות, מוסריות וכלכליות הם עניין למחוקק לענות בו.
מתוך שכך, לו תתקבל דעתי, דין הערעור להדחות.
39. המערערות תישאנה בהוצאות כל אחד מהמשיבים בשיעור של 20,000 ₪ .
הוצאות המשיב 1 תשולמנה מתוך הערבון שהופקד ע"י המערערות.
השופטת ו. פלאוט
1. אני מסכימה לתוצאת פסק דינו המלומד והמפורט של חברי, כב' השופט ויצמן.