25. גם היסוד השני: 'התנהגותו של העושק' – או ה'ניצול' – איננו בנמצא, עד כדי ערעור חזקת ההסכמה. כזכור, לטענת הנתבעת הוסבר לתובעים מהי משמעותו של הסכם ההלוואה עובר לחתימתם. טענתם הנגדית, המכחישה את טענת הנתבעת איננה מגובה בכל ראיה ועל כן אינה 'מאיינת' את חתימתם – שהרי 'המוציא מחברו עליו הראיה'.
26. כך גם בנוגע ליסוד השלישי – 'תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל'. דומה, כי משכון דירה כנגד הלוואה בסך של קרוב לחצי מיליון ₪, לא יוגדר כ'בלתי סביר'. כך גם תנאי החוזה המתייחסים להבנת התובעים דנן את משמעותו של ההסכם, כדלעיל. ודאי שלא ניתן לקטלג את המקרה דנן כ'מקרה קיצוני' של חוסר הגינות בתנאי החוזה, בו 'יש לפרש את המושגים 'מצוקה' ו'חוסר נסיון' "בצורה ליברלית" ולכלול בהם אף: "תמימות, חוסר הבנה או חוסר התמצאות"' (עניין עדן, פסקה 38; דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב 980 (1992)). המחקר הדן בחוזי-עושק עם קשישים ותשושים, התייחס למקרים של תלות גמורה של הנעשק בעושק; מאפיין אשר כלל איננו הולם את המקרה שלפנינו (פרידמן וכהן, בעמ' 988—990).
27. פגם חוזי נוסף עליו הצביעו התובעים, ושיש בו לכאורה כדי לערער את חזקת ההסכמה, הוא ההטעיה. בס' 15 לחוק החוזים נקבע: 'מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן'. במקרה שלפנינו מתמקדים התובעים בסיפא: עובדות אשר היה על הנתבעת לגלותן לפי דין; וכוונתם לחובת הגילוי שבס' 3 לחוק הסדרת הלוואות (הוא חוק אשראי הוגן, קודם תיקון 5 תשע"ז-2017), שם נאמר: 'מלווה העומד לחתום על חוזה הלוואה עם לווה, יתן לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו עותק חתום ממנו לאחר החתימה'. כפי שנקבע בפסיקה, אי-גילוי פרטים עובדתיים עולה לכדי היעדר תום לב ואף הטעיה (מכוח ס' 12 לחוק החוזים, וס' 4 לחוק הסדרת הלוואות. בעניין זה ראו: שלו וצמח, בעמ' 386—394). כזכור, לטענת התובעים, הנתבעת לא מסרה להם עותק של ההסכם, לא העניקה להם הזדמנות סבירה לעיין בו טרם חתימתו, לא הקריאה אותו בפניהם ולא הסבירה להם את תוכנו ומשמעויותיו. דא עקא: התובעים טענו טענות אלו, כמוסבר לעיל, ללא תשתית ראייתית.
זאת ועוד: כאמור לעיל, הנתבעת טוענת כי מסמכי ההלוואה נמסרו לשרון ולמילי מספר ימים לפני מועד החתימה; טענה זו לא הוכחשה ע"י התובעים. אמנם מטענת-נגד זו של הנתבעת עולה במשתמע שהתובעים עצמם לא קיבלו עותק של הסכם ההלוואה, אולם מכיוון שהדעת נותנת, כדלעיל, כי התובעים שיתפו פעולה עם שרון ומילי, ברי שהתובעים היו מודעים היטב לתוכן ההסכמים ולמשמעויותיהם, בתיווך בנם ובת זוגו.