23. התובעים הצביעו על כמה פגמים שעשויים לערער, לכאורה, את חזקת ההסכמה.
טענתם האחת של התובעים התייחסה לעילת העושק. בס' 18 לחוק החוזים נאמר: 'מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה'. עילת העושק כוללת שלושה יסודות מצטברים: 'על שלושה יסודות – השלובים זה בזה ככלים שלובים – השתית המחוקק את עילת העושק, שהראשון בהם עניינו מצבו של העושק ('מצוקה', 'חולשה שכלית או גופנית', 'חוסר נסיון'), השני – התנהגותו של העושק (ה'ניצול שניצל') והשלישי – העדר איזון סביר בין הערכים המוחלפים בין העשוק לבין עושקו ('תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל')' (רע"א 617/08 מלון עדן נהריה נ' יוסף קסל, פסקה 37 לפסק דינו של השופט ח' מלצר, השופטים ס' ג'ובראן וע' ארבל עמו (פורסם בנבו, 21.9.14) [עניין עדן]). בסוגיה זו ראו גם: גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 433—443 (מהדורה רביעית, 2019).
24. המקרה הנוכחי אינו עונה לאף אחד מן היסודות, וודאי שלא לשלושתם במצטבר. נפתח ביסוד הראשון: התובעים לא הוכיחו כי היו נתונים ב'מצוקה', ולחלופין לקו ב'חולשה שכלית או גופנית' או ב'חוסר ניסיון'. אדרבה, מהנתונים העולים בפנינו נראה כי ההיפך הוא הנכון: ראשית, התובעים התלוו במודע ובכוונת מכוון אל שרון, שבעבורו נטלו על עצמם – למצער – את תפקיד הערבים (כך, כזכור, לטענתם). ברי אפוא, כי דעתם ונפשם היו מיושבות עליהם, גופם תפקד באופן מספק, וכמו כן ניסיון חייהם נתפס בעיניהם כעשיר מספיק. שנית, היעדר השכלה פורמאלית, ולחלופין היעדרה היחסי, אינם זהים לאנאלפביתיות (שהוכרה כאלמנט העשוי להביא לבטלות חוזה, ראו למשל: ע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' חנה מנצור, פ"ד לד(4) 29 (23.4.80); ע"א 1932/90 פרץ בוני הנגב – אחים פרץ בע"מ נ' יששכר (יצחק) בוחבוט, פ"ד מז (1) 357 (7.2.93)). יכול ואדם יידע קרוא וכתוב, ויהיה בקיא בהוויות העולם גם כשאין בידו דיפלומה; ואמנם עינינו הרואות, כי התובעים לא טענו לאי-ידיעת קרוא וכתוב, והסתפקו במדד העמום של חוסר השכלה פורמאלית. נראה כי אין ב'תכונה' זו כדי להעלות או להוריד לעניינינו. שלישית, התובעים לא המציאו ראיה למחלתו של התובע 1 במועד הרליבנטי (ס' 3 לתצהיר נוטע; פט' מיום 5.8.19, עמ' 17 שו' 20—21); זאת ועוד, לדברי הנתבעת, לא נאמר לה דבר בעניין, והיא עצמה לא הבחינה בחולי שכזה במעמד החתימה (שם; פט' 8.7.19, עמ' 7 שו' 23—25). "כדי שתתגבש עילה העושק, ככלל, על המצוקה (במובניה השונים) להיות כבדת משקל, ממשית ומשמעותית" (עניין עדן, פסקה 38). מצוקה בדרגה שכזאת ודאי שלא הוּכחה.