"I am planning to be in Russia next week Monday to have this done F2F, the atmosphere in the Russian office isn't that good with the understandings we are going to cut down couple heads, so I would like to have it as possible in order to "tock" the people and change the atmosphere, what I need please is a document that says they can't leave within the upcoming 12 months or they will have to pay it back,"
(סעיף 18 לתצהיר ורביט)
42. בכך העלה התובע את חמתה של הנתבעת כאשר כתב בדוא"ל שהועבר לעובדי הצוות כי ראשים בסניף עתידים להיערף.
43. ביום 26.3.15, התקיימה שיחה בין ורביט לעובדי הצוות הרוסי שפנו אליו וסיפרו לורביט על אודות תפקודו הלקוי של התובע ברוסיה וכי מאסו בעבודה עמו (סעיף 22 לתצהיר ורביט). אין בידנו להסכים לטענות התובע כי ורביט פעל מאחורי גבו עם עובדי הסניף הרוסי. כל מה שורביט עשה הוא לשמוע את תלונות העובדים.
44. בין הצוות ברוסיה לתובע חל משבר אמון חמור. עדות זו לא הוזמה.
האם קודם התובע בטרם פיטוריו?
45. דוא"ל שנשלח לורביט ע"י עובד הנתבעת, אלודי, מיום 17.3.15 והעתקו נשלח אל התובע נכתב כי: this is a temporary assignment… discretionary… work permit. (נספח 11 לתצהיר התובע). מדובר היה בתפקיד זמני לראש הסניף ברוסיה ובכפוף למתן אשרת עבודה זמנית ולתובע נמסר על כך.
46. לא הוכחה טענתו של התובע כי פיטורי מנהלת הצוות הרוסי ועובד נוסף בצוות נבעו כתוצאה מחשדותיו (שלא אומתו) לעבירות פליליות. הנתבעת טענה כי הפיטורים היו בשל התייעלות וביצועי הצוות שהתובע יזם את מהלכה. לאחר שהתגלו הכשלים החמורים בתפקודו של התובע ברוסיה ופיטוריו, הוחלט שלא להביא לסיום העסקתם של עובדים אלה (סעיף 20 לתצהיר ורביט). התובע לא הזים טענה זו. הדעת נותנת כי לו פוטרו בשל חשדות פליליים, לא הייתה משיבה הנתבעת את העובדת.
47. מינוי של התובע כמורשה חתימה ברוסיה היה אקט פורמלי בלבד. לא היה מדובר בקידום. כעולה מהתכתובת דלעיל (נספח 11 לתצהיר התובע) מאחר שהוחלט על סיום העסקתה של מנהלת הצוות הרוסי והיה צורך במורשה חתימה באופן מיידי, הוענקה סמכות זו לתובע. הטלת סמכות זו על התובע הייתה פרוצדורה בירוקרטית בלבד ואין בכך להעיד על קידומו של התובע.
האם נערך לתובע שימוע כדין?
48. תחילה נערכה שיחה בין התובע לוֶרביט באמסטרדם כאשר קונפידן לקחה בה חלק באמצעות הטלפון:
"ת. כאשר קבענו את הפגישה שבועיים מראש בערך, יכול להיות שזה היה שבוע וחצי, אינני יודע בדיוק, ברור שהשיקול האם מר סטרק הוא האדם הנכון לתפקיד כבר נדון. על אף זאת, באותה עת הפגישה נקבעה כפגישה לתכנון הפעילות של השנה הבאה. כאשר דברים התפתחו ונודעו עובדות נוספות ואתגרים נודעו, כמובן שהשתמשנו בפגישה הזאת כדי לדון באותם אתגרים שעמדו בפני מר סטרק בתפקידו וניצלנו את הפגישה הזאת כדי לדון בדברים האלה וניצלו את זה כדי לזמן אותו לשימוע.
(עמ' 21 לפ' שורה 23 עד שורה 28 לעדות ורביט)