פסק דין
האם זימון עובד לפגישת עבודה יש בה כדי לענות על הוראת הדין בכל הנוגע לעריכת שימוע טרם פיטורים – זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו בתיק דנא.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:
1. התובע הועסק בנתבעת מיום 25.11.11 כמומחה תחום ניטור וביצועים, תחילה כמנהל מכירות אזורי ולאחר כשנתיים כדירקטור מכירות.
2. הנתבעת היא חברה פרטית הרשומה בישראל ועוסקת במתן שירותי תוכנה.
3. הנתבעת היא חברת בת של החברה העולמית BMC Software (להלן: "חברת האם").
4. מר רובין הוא עובד חברת BMC Group B.V., החברה האירופאית, אשר גם כנגדו הוגשה תביעה זו. התביעה כנגדו נמחקה בישיבת קדם המשפט (להלן: "ורביט").
5. בתחילת חודש 5/12 עבר התובע עם משפחתו לווינה. לאחר 3 חודשים וחצי שב התובע לארץ עם משפחתו.
6. מחודש 5/14 היה התובע אחראי על המכירות ברוסיה.
a. התובע מונה למורשה חתימה יחיד ברוסיה.
7. התובע זומן למשרדו של ורביט באמסטרדם לפגישת עבודה. ביום 13.4.15 התייצב התובע במשרדי הנתבעת באמסטרדם ונערך לו שימוע (לטענת הנתבעת, היה זה "שיחת זימון לשימוע").
8. ביום 14.4.15 הגיע התובע לישראל. לבקשתו נדחתה שיחת השימוע מיום 14.4.15 ליום 15.4.15.
9. ביום 15.4.15 נוהלה שיחת השימוע בין התובע לגב' קונפידן כשעל הקו ורביט וביום 16.4.15 נערכה המשך השיחה.
10. ביום 17.4.15 נמסר לתובע מכתב פיטורים ללא כל הנמקה והנתבעת ויתרה על עבודתו בפועל (ת/10).
טענות התובע:
1. התובע פוטר הלכה למעשה ביום 13.4.15 בזימון מטעה לישיבת עבודה.
2. התובע התלונן על אי סדרים חמורים ופשעים פליליים בסניף ברוסיה.
3. התובע טוען כי הנתבעת נהגה כלפיו בחוסר תום לב והזמינה את התובע בתואנות שווא לפגישת עבודה באמסטרדם.
4. התובע פוטר משיקולים זרים, ללא אזהרה וללא שימוע.
5. לא נמסרה לתובע החלטה מנומקת בעקבות השימוע. הנתבעת קבעה את מועד סיום העבודה ליום 17.6.15 על מנת למנוע מהתובע להשתתף בכנס המכירות השנתי.
6. התובע עותר לפיצוי בגובה של 12 משכורות עקב פיטוריו שלא כדין (1,118,928 ₪).
7. התובע פוטר בניגוד לחוק הגנה על עובדים. התובע דיווח בתו"ל למנהלו על אי סדרים בסניף ברוסיה. ורביט פיטר את התובע לאחר ששוחח עם מנהלת הסניף ברוסיה. התובע עותר לפיצוי בגובה של 500,000 ₪.
8. התובע פוטר בניגוד לחוזה העבודה ובניגוד לקוד האתי של חברת האם. על התובע הייתה מוטלת חובה לדווח ולהתריע על חריגה מנהלים. התובע עותר לפיצוי בגובה של 3 משכורות (279,732 ₪).
9. לתובע הייתה זכות לממש את מניות הנתבעת (ת/18). עקב פיטוריו לא יכול היה לממשן (74,968 דולר).
10. הנתבעת פיטרה את התובע לפני סוף הרבעון (30.6.15) כדי לשלול מהתובע לקבל בונוס רבעוני (120,000 ₪).
11. הנתבעת הוציאה דיבתו של התובע והוא עותר לפיצוי בסך 30,000 ₪.
12. הנתבעת הפרה התחייבותה לשלם לתובע תמריץ בגין המשבר הכלכלי ברוסיה (15,000 דולר) (ת/4).
13. הנתבעת הפרה את התחייבותה לשלם לתובע מענק בגין המעבר לאוסטריה (35,000 יורו).
טענות הנתבעת:
1. התובע פוטר בשל אי שביעות רצונה של הנתבעת. ביצועיו של התובע היו נמוכים ביותר. התובע נעדר תכונות חיוניות למנהל בכיר.
2. מנהלו הקודם של התובע בנה עבור התובע תכנית התפתחות אישית. הנתבעת הצמידה לתובע מנטור על מנת שידריך אותו.
3. לקראת סוף תקופת העסקתו של התובע התגלו כשלים חמורים בתפקודו של התובע ברוסיה, אשר גרמו לנתבעת לאבד סופית את האמון שלה בתובע. התובע חשף בפני הצוות בסניף ברוסיה את כוונת הנתבעת לפטר אותם. התובע נהג בחוסר לויאליות כלפי הנתבעת.
4. נציגי הנתבעת זימנו את התובע לשימוע ולאחר מכן זימנו אותו לפגישה נוספת.
5. אין קשר בין חשדותיו של התובע ל"שחיתות פלילית" לסיום עבודתו.
6. "הזכות לממש את מניות החברה" עוסקת בהענקת מענקים ארוכי טווח לתגמול במזומן ואין כל קשר למניות.
7. התובע בחר לנסוע לאוסטריה עם משפחתו בעיתוי מוקדם משסוכם בהסכם הרילוקיישן (נספח 1 לכתב ההגנה). הנתבעת העניקה לתובע 49,055 דולר בגין החזר הוצאות הרילוקיישן והעניקה לו 10,000 יורו ללא תלות באסמכתאות שימציא ועוד סכום של 104,990 ₪ בגין החזר הוצאות בתלושי השכר.
8. הנתבעת שקלה לסיים העסקתם של עובדים בצוות הרוסי ממניעי התייעלות. התובע התייחס לנושא בחוסר רגישות וכתב לנתבעת "שהולכים לערוף כמה ראשים" וכיתב את דימטרי ברישניקוב (אחד מעובדי הצוות בסניף ברוסיה).
9. ביום 26.3.15 שוחחו העובדים ברוסיה עם ורביט על תפקודו הלקוי של התובע והכול קרה לפני שהתובע הגיש תלונתו על שחיתות כביכול.
10. התנהגותו של התובע הייתה תוקפנית ואימפולסיבית.
11. במהלך תקופת עבודתו של התובע התעוררו בעיות עמו בענייני פרוצדורות ומינהל תקין: התובע עבד באוסטריה בהתחלה ללא אשרת עבודה, לא הסדיר את חבות המס שהנתבעת שילמה בעבורו באוסטריה וגייס עובדת ללא עדכון מנהלו.
12. ביצועיו של התובע התדרדרו בשנה האחרונה להעסקתו.
13. התובע כשל כממונה על עובדים ולא הקפיד על זכויותיהם ועובד באוסטריה הגיש תביעה כנגד BMC עקב התנכלות התובע כנגדו.
14. נערכו עם התובע שיחות רבות.
15. הובהר לתובע כי השיחה שזומן אליה באמסטרדם היא שיחת זימון לשימוע (ת/11).
16. השימוע נדחה ליום 15.4.15, לבקשת התובע.
17. ביום 16.4.15 נערכה שיחת המשך לשימוע.
18. סיום העסקתו של התובע נעשה באופן מכובד.
19. BMC בדקה את תלונותיו של התובע (נספח 13 לכתב ההגנה) ולא נמצא דבר.
20. הנתבעת פעלה על פי חוזה העבודה והקוד האתי.
21. מועד סיום עבודתו של התובע נקבע על מנת להיטיב עם התובע ולהשאיר אותו כעובד בתקופת ההודעה המוקדמת. הנתבעת יכלה ליתן לתובע חלף הודעה מוקדמת ולסיים העסקתו ביום 17.4.15.
22. ביצועי התובע בתקופה של טרם סיומה, היו נמוכים.
23. הנתבעת לא הפיצה בקרב העובדים אודות פיטורי התובע.
עדויות:
מטעם התובע שמענו עדות התובע ומטעם הנתבעת העידו:
מר רובין ברטל ורביט, VP EMEA Central בתאגיד הבינלאומי BMC, הממונה הישיר על התובע;
גב' יפעל קונפידן, דירקטור משאבי אנוש בנתבעת.
הכרעה:
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ברובה.
התובע כשל ברילוקיישן לאוסטריה:
1. על פי הסכם הרילוקיישן, התובע היה אמור להיות מוצב באוסטריה לתקופה של שנתיים עם אופציה להארכה לשלוש שנים מיום 1.9.12 (נספח 1 לתצהיר קונפידן), אולם התובע עבר עם משפחתו במועד מוקדם יותר וללא כל הכנה מוקדמת. התובע הגיע לאוסטריה ללא אשרת עבודה וללא סידור מתאים למשפחתו ועדכן בדיעבד את החברה האירופאית וביקש את סיועה (נספח 2 לתצהיר קונפידן). המעבר של התובע לאוסטריה נכשל והתובע שב לארץ יחד עם משפחתו כעבור כשלושה חודשים וחצי. התובע המשיך לעבוד בארץ כמנהל מכירות אזורי.
2. בשל הצורך להרחיב את פעילות הנתבעת, הוחלט להטיל על התובע את המשימה לפתוח משרד בוורשה. הנתבעת נתנה לתובע הזדמנויות רבות לאחר כישלונו באוסטריה לרבות פתיחת סניף בוורשה.
התנהגות התובע כלפי העובדים:
24. מהעדויות הצטיירה תמונה לפיה התובע התנהג באגרסיביות, תוך שימוש בשפה בוטה וחוסר רגישות כלפי עובדיו וביטוי להתנהגות זו אף עלתה בשימוע עצמו בדבריו שלו:
"Office in Russia to regain control with the support of our legal department and stopped all their uh, misbehavior, misconduct, and all the bullshit that we all know they were pulling for so long. And this was only done last week. So until last week, everything was in order, everything was approved…"
(עמ' 3 שורות 21 -25 לתמלול השיחה בין קונפידן, רובין והתובע מיום 15.4.15 - שיחת השימוע הראשונה)
"uh, and Yoram that was on PIP and have–has all the interest to–uh, to save his ass and the Russians with all their–uh, all the shit that everybody knows, aware of, that they will do everything they can in order to save their ass. All the others uh, are a million percent behind me and they only think of – of."
(עמ' 15 שורות 21-17 לתמלול שיחת השימוע השנייה, מיום 16.4.15)
Coming back and – and biting me in the ass, I don’t think that's the right behavior you want to drive, and I know you're not like that and you know me, I'm not like that. …"
(עמ' 20 שורות 2-1 לתמלול שיחת השימוע השנייה)
25. זאת ועוד, נתגלו כשלים בעבודת התובע בניהול עובדיו. הנתבעת הציגה דוגמאות: התובע לא טיפל בהעלאת שכרה של עובדת (נספח 7 לתצהיר קונפידן), לא הזין נתונים לעובד אחר אשר כתוצאה ממחדלו לא קיבל העובד עמלות (נספח 8 לתצהיר קונפידן), עובד אחר קיבל באיחור גמול בגין אימוני מכירות שעבר (נספח 9 לתצהיר קונפידן), סיום העסקתו של עובד ותיק נעשה ללא עריכת שימוע מסודר (נספח 10 לתצהיר קונפידן) ועובד שעבד תחת ניהולו של התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ואחת הטענות הייתה שהתובע התנכל לו (נספח 11 לתצהיר קונפידן). ניתן להיווכח בחוסר רגישותו של התובע כלפי עובדיו אף על פי דברים שנכתבו ע"י התובע לעובד שהיה חולה:
"I'm very concerned your health is affecting your judgement and reality, I'm afraid you just understand the basic facts, let me sort them for you…"
"Basic thing is that when your bosses are calling you constantly for weeks you will chase them back until you get hold of them, again, maybe your sickness impacts your understanding but you're working for us and not the other way around."
26. הנתבעת עשתה כל שביכולתה לסייע להצלחתו של התובע. כעולה מתכנית התפתחות אישית שנבנתה לתובע עם מר מאריס, מנהלו של התובע באותה עת, עוד בשנת 2013 (נספח 3 לתצהיר קונפידן), זוהו הבעיות בניהול של התובע. הנתבעת זיהתה אצל התובע התנהגות כלפי העובדים הדורשת שיפור (זהירות, רגישות וסובלנות) והתנהגותו המוחצנת עם בעלי תפקידים בכירים והעובדה שהיה מגיע לישיבות לא מוכן כראוי ולא הבחין בין עיקר לטפל. עדותה של קונפידן הייתה קוהרנטית:
"ת. הובאו בפני התובע דוגמאות, הסברים, התנהגויות, עמדתו של המנהל שלו, עמדתו של החברה, והוא הבין יפה מאוד, גם על בסיס התוצאות העסקיות שלו, גם על בסיס ההתנהלות האישית שלו כמנהל, למה נשקל סיום העסקתו ולמה בסופו של דבר הוא פוטר. מדובר פה במכלול של התנהגויות ובתוצאות עסקיות שאין בכלל שאלה לגביהן. אז נכון שאולי פה (בתצהיר) יש יותר דוגמאות, אבל התובע היה בהחלט מודע לכשלים בהתנהלות שלו."
(עמ' 34 לפ' שורות 22-18 לעדות קונפידן)
27. הנתבעת אף שכרה את שירותיו של קואצ'ר (מר גיא ג'נס נס):
"התקיימו גם דיונים לגבי האתגרים סביב הצוות שלו והצוות המורחב שלו לגבי סגנון הניהול שלו וסגנון התקשורת שלו וניסיתי לטפל בזה בכך שנתתי לו זמן עם מאמן אישי וכדי לבחון את סגנון הניהול שלו וסגנון התקשורת שלו ואיך הוא יכול להשתפר כשהוא תחת לחץ באמצעות תכנון טוב יותר."
(עמ' 23 לפ' שורות 18-21 לעדות ורביט)
"ש. אני מפנה לס' 9 לתצהירך אתה מזכיר יום אחד של קואצ'ינג. האם הקואצ'ר שאתה טוען נתן חוות דעת על התובע אחרי אותו יום?
ת. אנו דנו ביחד על התוצאה של ההערכה, זה היה מעין פרופיילינג."
(עמ' 24 לפ' שורות 25-27 לעדות ורביט)
וכן קישרה את התובע עם מנהל בכיר בחברה, מר פול קנט, כמנטור עבור התובע.
28. אכן לא נעשו בנתבעת משובים או הערכה לעובדים ובכלל זה לתובע, אולם לא חלה כל חובה חוקית לנתבעת לעשות כן. התובע שכח כי מדובר בחברה פרטית שלא חלים עליה כללים נוקשים כפי שחל על מעסיק ציבורי.
29. ברי כי לו הייתה הנתבעת מרוצה מעבודתו של התובע, לא הייתה מפטרת אותו. ביה"ד אינו מחליף את שיקול דעתה של המעסיקה.
האם עמד התובע ביעדים של הנתבעת?
30. התובע טען בתצהירו (סעיף 16) כי תוצאותיו היו גבוהות מזה 30 שנה בנתבעת ועלו על התחזיות ברם נראה כי התובע התרברב לריק שכן לא ידע לומר בחקירתו הנגדית מה היו התוצאות לפני 30 שנה וגם לא ידע לומר מה היו התוצאות בשנים הרלוונטיות ומה הייתה התחזית לשנים אלו (עמ' 6 לפ' שורות 15 – 27 ועמ' 7 לפ' שורות 1 – 9 לעדות התובע). עוד טען התובע (סעיף 18 לתצהירו) כי זומן לכנס בארה"ב בעקבות הצלחתו אולם התברר כי כל העובדים שעמדו ביעדים באותה עת הוזמנו. התובע טען כי לאחר עזיבתו, האזור שהיה מופקד עליו "קרס" (עמ' 9 שורה 3 לעדות התובע). התובע לא הציג מסמכים כאסמכתא לטענתו זו.
31. הנתבעת טענה כי ביצועי המכירות של התובע בתקופה האחרונה להעסקתו היו נמוכים. התובע הצליח להגיע ל-42% מהיעד שנקבע להזמנות חדשות ול-55% מהיעד לביצוע כלל ההזמנות. ביצוע ההזמנות החדשות של התובע לשנת 2015 (הכוונה לשנה פיסקאלית המתחילה ב- 1.4.14 ומסתיימת ב-31.3.15) היו נמוכים בכ-58% בהשוואה לשנה הקודמת (נספח 1 לתצהיר ורביט).
32. אי הצלחתו של התובע איננה קשורה למשבר ברוסיה כיוון שהמכירות ברוסיה מהוות רק 22% מכלל המכירות במדינות שהיו באחריותו של התובע. נתון זה לא נסתר ע"י התובע והתובע היתמם בתשובותיו בחקירתו הנגדית:
"ש. תסכים איתי שההכנסות של הסניף ברוסיה היו חלק קטן בלבד מהכנסות האזור שהיו תחת אחריותך?
ת. מתי
ש. בשנת FY 15?
ת. לא מסכים איתך.
ש. האם ההכנסות של הסניף ברוסיה היו חלק העיקרי של ההכנסות באזור שהיו תחת אחריותך?
ת. בפועל אתה שואל או ביעדים ?
ש. בפועל ?
ת. אני לא בהכרח זוכר את מבנה ההכנסות של כל מדינה בשנה האמורה, אבל הצפי הכנסות והיקף הפעילות המתוכנן שיועד לרוסיה היה בהחלט משמעותי.
ש. כשאתה אומר משמעותי האם הכוונה למעל 50% מהכנסות של האזור כולו של האזור שהיה באחריותך?
ת. אני שוב חוזר ואומר, שאיני זוכר מה היה מבנה ההכנסות במרחב אזורים כפי שציינתי , מדינות רבות. אני לא זוכר להגיד מה היה חלק של רוסיה ב"עוגה" אבל בהחלט היה משמעותי
ש. מפנה לסעיף51 ו לתצהירך משם אפשר להבין שעיקר ההכנסות לא היו מסניף רוסיה . אתה רוצה לתקן את התשובה, את התצהיר ?
ת. לא הבנתי את השאלה שלך. לאן אתה מפנה ?
ש. חוזר על השאלה. סעיף 51 . טענת אזורים ועובדים לעיקר ההכנסות .. עיקר ההכנסות היו מחוץ לרוסיה, האם זה נכון ?
ת. אני חוזר ואומר , אולי אתה לא מבין, אני ניהלתי מספר רחב של מדינות , המדינות האלה היו לי אנשי מכירות. החלק הרוסי שהוא מרכיב משמעותי, אני לא זוכר להגיד אם הרכיב הזה הוא 40% או 55% או 35% , הוא בודאי לא 10% או 15% אבל גם לא 80%. הוא רכיב משמעותי."
(עמ' 8 לפרוטוקול שורות 3-27 לעדות התובע)