33. למרות שבתצהירו טען התובע כי ההכנסות מהסניף ברוסיה היו משמעותיות, לא ידע לומר מה היו ההכנסות בסניף ברוסיה למרות שהיה אחראי על הסניף.
34. לא נעלם מעינינו כי נשלחו הודעות דוא"ל בהן קיבל התובע תשבחות יחד עם עובדים נוספים.
ורביט כתב אל התובע ועובדים נוספים על השגת היעדים (דוא"ל מיום 1.4.15 – נספח 9 לתצהיר התובע):
"On the regional level:
Bo and Benelux/ Nordics them ending q4 at 15.4 m, beating the annual plan again!
Ingo and german team going beyond the 10m they needed to nail their annual number.
Daniel and swiss them fighting their way to 1.9m, which was a strong come back and puts them about 1m short for the year.
Amit and team demonstrating to be back in control of the business in Eastern Europe. Finishing around the 2.5m mark, which they forecasted from day 1 of the q. "
35. אך העד מטעם הנתבעת הסביר כי הדוא"לים מיום 1.4.15 (ת/8, ת/9 לתצהיר התובע) נשלחו לעובדים נוספים כחלק מעידוד העבודה:
"ת. זהו מייל לצוות שלי כולו על רבעון מאוד מוצלח, למרות שהצוות של מר סטרק ביצע רק 39% מהיעד באותו רבעון. אם מכבי ת"א תנצח במסמך שולחים להם מייל כדי לשבח אותם אבל לא בהכרח מציינים שהיה שחקן שלא ביצע כראוי, זה לא בהכרח צריך להיות שם."
(עמ' 24 לפרוטוקול שורות 24-22 לעדות ורביט).
36. היעד של הנתבעת לרבעון הראשון של שנת 2015 היה 6.9 מיליון דולר מתוך יעד שנתי של 19 מיליון דולר (ראו לעניין נספח 1 לתצהיר ורביט – שם מופעים הסכומים בש"ח). העובדה שהתובע חזה את כי יגיע ברבעון ל-2.5 מיליון דולר אין בה כדי לשנות את העובדה כי לא הגיע ליעדי הנתבעת.
"yoram, I closed mataf, I close the deals, and I'm… I was the one that called the number in beginning of the quarter, hit the number, and agreed on the – on the recovery plan."
(תמלול השיחה בין קונפידן, ורביט והתובע מיום 15.4.15, עמ' 6 שורות 20 – 22) – נספח 19 לתצהיר התובע).
37. לטענת התובע יעד המכירה שהוצב לא היה ריאלי (כתב היעדים לשנת 2015 – נספח ת/6 לתצהיר התובע). לכן, אף לשיטת התובע הוא לא עמד ביעדים שהוצבו לו (סעיף 21 לתצהיר התובע). לא זו אף זו, התובע לא הלין בכתב (עמ' 8 לפ' שורות 1 – 2 לעדות התובע).
38. התובע פוטר, בין השאר, מאחר שלא עמד ביעדים.
התקופה שקדמה לפיטוריו של התובע:
תמריץ בגין המשבר בסניף ברוסיה:
39. בשל המשבר הכלכלי ברוסיה, ביקשה הנתבעת לסייע לאנשי המכירות ברוסיה והוקצו 50,000$ לשימור העובדים.
התובע הציע לתת לעצמו סכום גבוה יותר (נספח 2 לתצהיר ורביט):
"My suggestion would be:
15k for amit
12.5k for both
5 k for both presales"
40. הבונוס היה בונוס קבוצתי שהתובע החליט לקחת לעצמו נתח גדול יותר. דרך התנהלות זו מעידה כי התובע שם עצמו לפני העובדים שהוא ממונה עליהם. ברם הנתבעת לא התחייבה לפצות את התובע במענק של 15,000 $. לא הוצגה בפנינו התחייבות.
41. התובע כתב בדוא"ל ששלח לורביט (נספח 2 לתצהיר ורביט), כי האווירה בצוות הרוסי לא טובה עקב ההבנה שלהם ש"הולכים לערוף כמה ראשים" וכי הוא דורש שהמענק יינתן בהקדם ובתנאי שאנשי הצוות שיקבלו את המענק יתחייבו בכתב שלא יעזבו את העבודה במשך שנה לאחר מתן המענק ולא - ייאלצו להחזיר את הסכום, זאת כדי לכבול את האנשים. התובע הגדיל לעשות ושלח את ההודעה שהייתה מיועדת להנהלה בלבד, גם לאחד מעובדי הצוות:
"I am planning to be in Russia next week Monday to have this done F2F, the atmosphere in the Russian office isn't that good with the understandings we are going to cut down couple heads, so I would like to have it as possible in order to "tock" the people and change the atmosphere, what I need please is a document that says they can't leave within the upcoming 12 months or they will have to pay it back,"
(סעיף 18 לתצהיר ורביט)
42. בכך העלה התובע את חמתה של הנתבעת כאשר כתב בדוא"ל שהועבר לעובדי הצוות כי ראשים בסניף עתידים להיערף.
43. ביום 26.3.15, התקיימה שיחה בין ורביט לעובדי הצוות הרוסי שפנו אליו וסיפרו לורביט על אודות תפקודו הלקוי של התובע ברוסיה וכי מאסו בעבודה עמו (סעיף 22 לתצהיר ורביט). אין בידנו להסכים לטענות התובע כי ורביט פעל מאחורי גבו עם עובדי הסניף הרוסי. כל מה שורביט עשה הוא לשמוע את תלונות העובדים.
44. בין הצוות ברוסיה לתובע חל משבר אמון חמור. עדות זו לא הוזמה.
האם קודם התובע בטרם פיטוריו?
45. דוא"ל שנשלח לורביט ע"י עובד הנתבעת, אלודי, מיום 17.3.15 והעתקו נשלח אל התובע נכתב כי: this is a temporary assignment… discretionary… work permit. (נספח 11 לתצהיר התובע). מדובר היה בתפקיד זמני לראש הסניף ברוסיה ובכפוף למתן אשרת עבודה זמנית ולתובע נמסר על כך.
46. לא הוכחה טענתו של התובע כי פיטורי מנהלת הצוות הרוסי ועובד נוסף בצוות נבעו כתוצאה מחשדותיו (שלא אומתו) לעבירות פליליות. הנתבעת טענה כי הפיטורים היו בשל התייעלות וביצועי הצוות שהתובע יזם את מהלכה. לאחר שהתגלו הכשלים החמורים בתפקודו של התובע ברוסיה ופיטוריו, הוחלט שלא להביא לסיום העסקתם של עובדים אלה (סעיף 20 לתצהיר ורביט). התובע לא הזים טענה זו. הדעת נותנת כי לו פוטרו בשל חשדות פליליים, לא הייתה משיבה הנתבעת את העובדת.
47. מינוי של התובע כמורשה חתימה ברוסיה היה אקט פורמלי בלבד. לא היה מדובר בקידום. כעולה מהתכתובת דלעיל (נספח 11 לתצהיר התובע) מאחר שהוחלט על סיום העסקתה של מנהלת הצוות הרוסי והיה צורך במורשה חתימה באופן מיידי, הוענקה סמכות זו לתובע. הטלת סמכות זו על התובע הייתה פרוצדורה בירוקרטית בלבד ואין בכך להעיד על קידומו של התובע.
האם נערך לתובע שימוע כדין?
48. תחילה נערכה שיחה בין התובע לוֶרביט באמסטרדם כאשר קונפידן לקחה בה חלק באמצעות הטלפון:
"ת. כאשר קבענו את הפגישה שבועיים מראש בערך, יכול להיות שזה היה שבוע וחצי, אינני יודע בדיוק, ברור שהשיקול האם מר סטרק הוא האדם הנכון לתפקיד כבר נדון. על אף זאת, באותה עת הפגישה נקבעה כפגישה לתכנון הפעילות של השנה הבאה. כאשר דברים התפתחו ונודעו עובדות נוספות ואתגרים נודעו, כמובן שהשתמשנו בפגישה הזאת כדי לדון באותם אתגרים שעמדו בפני מר סטרק בתפקידו וניצלנו את הפגישה הזאת כדי לדון בדברים האלה וניצלו את זה כדי לזמן אותו לשימוע.
(עמ' 21 לפ' שורה 23 עד שורה 28 לעדות ורביט)
49. אולם העד העיד שהתובע לא ידע כי מדובר בשיחת שימוע אלא סבר שמדובר בפגישת עבודה:
"ש. התובע לא ידע את זה נכון?
ת. זה נכון.
ש. אני אומר לך שמה שעשיתם לו פשוט היה "אמבוש"?
ת. אני לא רואה את זה ככה מפני שהזמנתי את עמית כדי לקיים דיון פתוח על האתגרים והעובדות שנודעו לנו. לא הייתי מכנה את זה "אמבוש" משום שמדובר בדיון פתוח, ולפי מה שיצא בפגישה הזאת זה הוביל אותנו למסקנה שיש צורך לקבוע שימוע לעמית כדי שתהיה לו הזדמנות להגיב לכל הטענות שנטענו כלפיו."
(עמ' 21 לפ' שורה 29 עד עמ' 22 שורה 5 לעדות ורביט).
"ש. אני אומר לך שאתה מיתמם כי אתה הזמנת את התובע להציג לך מצגת והוא עבד כל הלילה לפני זה להציג את המצגת וזו לא הייתה פגישת עבודה על המצגת, זו הייתה פגישת עבודה לגמרי אחרת, נכון?
ת. אתה צודק, מר סטרק לא הציג את התכנית העסקית שלו בפגישה הזאת משום שעובדות חדשות נודעו והן היו חשובות יותר, למשל בנוגע לתפקוד הלקוי של מר סטרק והעניין הזה היה הרבה יותר דחוף והרבה יותר הגיוני לדון בו."
(עמ' 22 שורות 23-18 לעדות ורביט)
50. אין ספק שהתובע זומן לפגישה שנושאה הוא תכנית העבודה (ת/14 לתצהיר התובע).
51. אותה פגישה שהוגדרה ע"י הנתבעת כ"פגישת עבודה" (נספח 23 לתצהיר התובע) הייתה למעשה שימוע (עמ' 26 שורות 24-25 לעדות ורביט). קונפידן העידה כי שבוע עד 10 ימים לפני שיחת השימוע הוכנה השיחה (עמ' 32 לפ' שורה 3 לעדות קונפידן).
52. בפגישה זו הועלו טענות כנגד התובע, נערך פרוטוקול לפגישה (נספח 23 לתצהיר התובע) וניתנה אפשרות לתובע להעלות את טענותיו בשיחת השימוע.
53. התובע קיבל את סיכום הפגישה באמסטרדם (וגם השימועים שנערכו לו בהמשך) ולא העיר הערותיו על אף שהנתבעת שלחה לתובע את הדוא"ל עם הסיכום ביום 17.4.15 (ת/23 לתצהיר התובע).
54. בין לבין הקליט התובע שיחות שניהל עם ורביט וקונפידן:
"יפעת: להקשיב לך
אמית: נכון
יפעת: לפני שהוא, לפני שהוא שם את הסטמפה, לפני שהוא מקדם את ההחלטה הסופית.
אמית: עזבי ההחלטה כבר סגורה, הם הוציאו את זה אבל אני אומר אני מבין אותך נכון, יש לי את האחריות.
יפעת: מה זה הוציאו את זה?
אמית: עזבי, יש לו.. לא, אני אומר, דניאל שלח על אוסטריה ודברים לא משנה, שאוסטריה עברה אליו...".
התובע ניסה להכניס מילים לדבריה של קונפידן (נספח 17 לתצהיר התובע שורות 166 – 173).
55. בישיבה של 13.4.15 התובע שמע את הטענות של הנתבעת כנגדו, הוצע לו תאריך לשימוע למחרת. התובע ביקש דחייה של יום אחד לשימוע, כאשר יכול היה לבקש תקופה ארוכה יותר ולקבל יעוץ משפטי אבל הוא לא עשה את זה.
56. ברור אם כן כי ביום 13.4.5 זומן התובע לשימוע ליום 14.4.15 אשר נדחה לבקשת התובע ליום 15.4.15.
57. ביום 15.4.15 התקיימה שיחת השימוע בהשתתפות קונפידן וּוֶרביט, שהיה בשיחה טלפונית עימם.
58. בשימוע (נספח 19 לתצהיר התובע - תמלול שיחת השימוע מיום 15.4.15) התובע השמיע טענותיו ואף נאמר לתובע כי ידונו בטענותיו (שורות 3-4 לנספח 19 עמ' 9).
59. למחרת, ביום 16.4.15, נערכה שיחת המשך בין התובע לבין קונפידן לוֶרביט (נספח 20 לתצהיר התובע), שיחה בה העלה ורביט את תגובתו לדברים שאמר התובע בשיחת השימוע ונאמר לתובע כי החלטה תתקבל בימים הקרובים.
60. ביום 17.4.15 הודיע ורביט לתובע בשיחה טלפונית כי הוחלט לסיים העסקתו. לתובע ניתן חלף הודעה מוקדמת בת 60 יום. באותו יום קיבל התובע הודעה בדבר סיום העסקה (נספח 18 לתצהיר קונפידן),
61. משכך, למרות שפיטורי התובע נעשו כדין ומנימוקים עניינים, הדרך שבה זומן לשיחה באמסטרדם לפגישת עבודה ולמעשה הועלו כנגדו טענות - הייתה לא ראויה. בזימון לפגישה זו נגרמה לתובע עוגמת נפש כיוון שלא הייתה זו פגישת עבודה אלא שיחת שימוע. היה על הנתבעת לזמן את התובע לשימוע באופן מסודר וכנהוג והיא לא עשתה כן. למרות האמור לעיל, לתובע נערך שימוע ודבריו נשמעו.
62. בית הדין אינו מחליף את שיקול דעתה של הנתבעת. הנתבעת הגיעה למסקנה כי היא איננה מעוניינת עוד בעבודתו של התובע וזוהי זכותה.
63. כמו כן, שוכנענו כי אכן כטענת התובע, הנתבעת גמרה אומר לפטר את התובע (נספח 18 לתצהיר התובע עמ' 3 שורות 12 – 18 ועמ' 4 שורות 18 – 22 )
"והיעדר אמון בו בכל הפעולות שנעשו ומדובר לא רק על רוסיה אלא גם על ישראל שמהווים ביחד יותר מחמישים אחוז מהפעילות שלו אז מגיעים לנקודה שמבינים שאין טעם להמשיך."
(עמ' 23 לפ' שורות 22-21 לעדות ורביט).
64. בנסיבות העניין , נוכח הדברים שתוארו לעיל, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי זימונו לשימוע כדין בסך 20,000 ₪.
האם חשף התובע שחיתויות?
65. רק לאחר השימוע (הפגישה באמסטרדם שהייתה הלכה למעשה שימוע), ביום 15.4.15, פנה התובע אל משרד האתיקה (נספח 16 לתצהיר קונפידן). התובע הגיש תלונה למשרד האתיקה על העובדים ברוסיה:
ש. ליתר דיוק הפניה שלך למשרד האתיקה היתה מיד לאחר שזימנו אותך לשימוע?
ת. הפניה שלי למשרד האתיקה קרתה ונבעה לאחר שזומנתי לפגישת האמבוש ולא לשימוע. ..."
(עמ' 12 שורות 11-9 לעדות התובע)
"ת. הפניה שלי למשרד האתיקה קרתה ונבעה לאחר שזומנתי לפגישת האמבוש ולא לשימוע."
(עמ' 12 לפ' שורות 13-14 לעדות התובע)
66. על פי סעיף 27 לתצהיר התובע, הוא החל לחשוד כבר בחודש 3/2015 כי צוות העובדים ברוסיה ביצעו מכירות פיקטיביות, אולם בחקירתו הנגדית העיד על תקופה מוקדמת יותר ועל חשדות בלבד:
"לא היתה לי אינדיקציה רשמית כזו או אחרת שנעשים מעשי שחיתות, אך לא ידעתי לאיזה כיוון ודיברתי על זה עם מנהלי האישי והוא הנחה אותי לבדוק יותר לעומק מהיכן נובע או נובעים מה הסיבות לחשדות שלי בנוגע להיקף מכירות, אני לא שוטר וגם לא היתה הכוונה, הכוונה להביא מכירות, זה מה שהונחיתי לעשות וזה מה שעשיתי."
(עמ' 10 לפ' שורות 13-18 לעדות התובע).
"ש. מתי בדיוק התרחשה השיחה בינך לבין מר ורביט בסעיף 28 לתצהירך ?
ת. השיחות האלה התקיימו במספר לא מבוטל של פעמים. השיחות ורבליות. במהלך ישיבות מעקב מכירות שנעשו על בסיס שבועי.
ש. מתי היתה הפעם הראשונה שציינת בפניו החשדות החמורים לעבירות פליליות?
ת. ציינתי בפניו מספר חודשים כ- 5,6, חודשים לפני התאור בסעיף שהפנת. במהלך החצי שנה של שנת FY 15 ציינתי בפניו , ועוד לפני מספר רב של פעמים את חשדותי , היות והיקף המכירות ברוסיה צנח למספרים לא הגיוניים. במספר רב של פעמים בישיבות שבועיות
ש. כלומר לפני חודש 3/15, נכון ?
ת. כן."
(עמ' 9 לפ' שורות 8-18 לעדות התובע)