בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
לפני כב' סגן הנשיא י' נועם
עת"מ 11690-01-18 יוניון מוטורס בע"מ ואח' נ' משרד התחבורה ואח'
העותרות 1. יוניון מוטורס בע"מ
2. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ
3. קרסו מוטורס בע"מ
4. חברת המזרח לייבוא ושיווק מכוניות (1994) בע"מ
כולן על-ידי ב"כ עוה"ד צמח שניידר ושות'
ועל-ידי משרד עוה"ד פישר, בכר, חן וול ושות'
נגד
המשיבים 1. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
2. סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שניהם על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
3. גלובל אוטו מקס בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אברהם מורל ואח'
4. אוטופוינט בע"מ
5. קבוצת עמק איילון ס.כ. בע"מ
משיבה 5 על-ידי ב"כ עוה"ד שי גרנות ואח'
פסק-דין
פתח דבר
1. עניינה של העתירה מתמקד במחלוקת בדבר פרשנות סעיף 49(א) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), המורה כי "יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא". סעיף זה מחייב, אפוא, יבואנים ישירים של כלי רכב לישראל לממש את האחריות שנתן יצרן הרכב בחו"ל לכל רכב מתוצר שהם מייבאים, גם אם יובא לישראל על-ידי גורם אחר – יבואן עקיף או יבואן זעיר או נרכש ביבוא אישי. המחלוקת העיקרית בעתירה נסבה בשאלה – האם החובה של היבואן הראשי מכוח סעיף 49(א) לחוק, למימוש האחריות שנתן היצרן, חלה גם במקרה שבו אחריות היצרן שניתנה לרכב במקום רכישתו במדינת המקור, הוגבלה טריטוריאלית רק למדינה זו או למדינות מסוימות, שאינן ישראל.
2. העתירה המינהלית דנן, שהוגשה על-ידי ארבע חברות, שהן "יבואן ישיר" של כלי רכב חדשים לישראל, מופנית נגד מכתבו של משיב 2, מהנדס אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה, מיום 20.11.17, שנשלח בהמשך למכתבו של עו"ד דוד טמיר, סגן היועצת המשפטית של המשרד, מיום 23.7.17, בעניין המחלוקת הנוגעת לפרשנות הסעיף האמור, ויישומו במקרים שבהם נקבעה במסגרת האחריות שניתנה על-ידי היצרן בעת מכירת הרכב במדינת המקור, הגבלה טריטוריאלית של "מימוש האחריות" מטעמו, או "תחולת האחריות", למדינות שאינן כוללות את ישראל.
3. במכתבו האמור של סגן היועצת המשפטית של המשרד, שנשלח במענה לפניית משיבה 3, יבואן עקיף, בזיקה לסירובה של עותרת 1, יבואן ישיר, לספק שירותי מימוש אחריות ואשר עותק ממנו נשלח גם לעותרות, נקבע כי "סירוב יבואן ישיר לספק שירות של מימוש אחריות יצרן, שניתנה לרכב, מתוצר שהוא מייבא, שיובא לארץ על-ידי יבואן אחר, ככל שניתנה אחריות יצרן בגין הרכב, ולרבות אחריות טריטוריאלית – מהווה הפרה ברורה ובוטה של הוראות החוק" (סעיף 19; ההדגשה במקור). עוד צוין במכתב ליבואן העקיף, כי "ככל שתיתקל מרשתכם בסירוב נוסף למימוש אחריות לרכבים המיובאים על-ידה מטעמו של יבואן ישיר כלשהו, נבקש לקבל תיעוד מלא ומפורט ככל הניתן של סירוב כאמור, לצורך הפעלת סמכויות האכיפה הניתנות למנהל על-פי החוק"; (סעיף 20; ההדגשה הוספה).
4. בעקבות פניות של איגוד יבואני הרכב למשרד התחבורה, משיב 1, הועלתה הסוגיה לפתחו של משיב 2 – שהוא "המנהל" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק. במכתבו הקצר של משיב 2, מיום 20.11.17, שנשלח במענה לפנייה בכתב מטעם איגוד יבואני הרכב בישראל (עמותה רשומה), לאחר קיום פגישות עם נציגי האיגוד ועם נציגי היבואנים הישירים, ציין משיב 2 כדלהלן: "אין בידי לקבל את טענותיכם, ולסטות מכוונת המחוקק בסוגיה זו, כפי שניתן לה ביטוי במכתב הלשכה המשפטית הנ"ל מיום 23.7.17. לאור האמור אבהיר, כי מחובתם של יבואני הרכב הישירים לממש את אחריות היצרן לכל רכב מהתוצר המיובא על-ידם וזאת בהתאם לסעיף 49(א)" (ההדגשה הוספה).