ובהמשך (סעיף 12):
" הנתבע מחזיק בידו שלא כדין את שתי הבטוחות: האחת – לאחר שפלש לדירה הוא מחזיק בה שלא כדין והשנייה – מחזיק בידו ערבויות בנקאיות שערכן כיום הינו בסך של כ-1,086,564 ₪ דבר אשר גורם לנזקים כספיים מהותיים הן לתובעת והן כלפי יתר בעלי הדירות שכן לא ניתן לרשום את הבית כבית משותף, ו/או לבצע העברת זכויות בדירות שכן התיק מופקד בלשכת רישום המקרקעין".
כאן יצוין, כי בישיבת קדם המשפט מיום 6.3.2019 הודיע ב"כ הנתבע כי הוא הביא עמו את הערבויות הבנקאיות הנזכרות בתצהירו של העד, ב"כ התובעת הסכים לקבלן והערבויות נמסרו לו באותו מעמד (עמ' 5-6 לפרוטוקול).
אשוב לעניין זה בהמשך.
12. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 31.3.2019 העיד דבוש כדלקמן (עמ' 15-16):
"כב' השופט אטדגי: מתי הוא [הנתבע] קיבל את המפתח?
העד, מר דבוש: לפני 31 באוגוסט
כב' השופט אטדגי: מתי?
העד, מר דבוש: תאריך ספציפי? תאריך ספציפי לפי דעתי אין, כי אם אני לא זוכר אני לא אגיד.
כב' השופט אטדגי: אז הוא נכנס לדירה?
העד, מר דבוש: בוודאי.
כב' השופט אטדגי: ומאז הוא נמצא בה?
העד, מר דבוש: אני מניח שכן, אני לא עוקב אחריו, לא שמתי חוקר.
כב' השופט אטדגי: אז מה הבעיה?
העד, מר דבוש: הבעיה היא שהוא לא חתם על טופס קבלת הדירה, שכל פעם שבאנו לבצע מסירה והיה כמה פעמים, הוא בא ואמר הדירה לא ראויה, פה יש פגם בזה, פה יש פגם במשהו אחר.
כב' השופט אטדגי: אבל הוא תפס את החזקה.
העד, מר דבוש: הוא לקח את המפתח כדי להכניס ציוד, לא כדי לגור.
כב' השופט אטדגי: ומאז הוא נמצא.
העד, מר דבוש: כי הוא החליף מפתח, ואנחנו לא נפנה אותו בכוח, כמובן.
כב' השופט אטדגי: הוא נמצא בדירה, אבל מאז הוא נמצא בדירה.
העד, מר דבוש: יכול להיות, תשאל אותו, אני לא יודע אם הוא בא לבקר ויוצא או ישן שם.
כב' השופט אטדגי: התביעה שלכם היא על זה שהוא לא חתם על טופס מסירה?
העד, מר דבוש: שהוא לא נתן לנו למסור לו את הדירה, בוודאי, היו לנו עלויות מאד גבוהות בגין זה.
כב' השופט אטדגי: בגלל שהוא לא חתם על הטופס?
העד, מר דבוש: בוודאי, ברגע שהוא לא חותם על הטופס.
כב' השופט אטדגי: כן.
העד, מר דבוש: אני לא יכול ככה או ככה, אני אמנה על יד אחת, לא תפוס אותי במה שאני אומר, הוא לא יכול לשחרר לי את חשבון הליווי הגדול שאני משלם עשרות אלפי שקלים מימון בחודש רק שהוא עומד מחכה לערבויות שלו, כש71 דיירים החזירו בזמן, הערבויות עצמן יש להם ריביות, ארנונה אני עדיין משלם אותה, התנהלות של עורכי הדין שלנו, של עורכי הדין שעובדים אצלנו, מרדפים, חוות דעת מומחים, זה העורך דין השלישי."
בכך "יצא המרצע מן השק".
עילת התביעה האמיתית איננה זאת שהנתבע לא קיבל את החזקה בדירה.
הנתבע "מחזיק" בדירה בפועל מאז סוף חודש אוגוסט 2015, בכך מודה במפורש עדה היחיד של התובעת.
עילת התביעה האמיתית הינה, שהנתבע מסרב לחתם על "טופס מסירה", ומטעם זה – לטענת התובעת – היא איננה יכולה "לשחרר" את חשבון הליווי והיא נאלצת לשלם לבנק את העמלה בגין הערבויות הבנקאיות שהיו עדיין תקפות, עד למסירתן בישיבת קדם המשפט כאמור.
בין אם טענה זו – הקשר שבין סירוב הנתבע לחתום על "טופס המסירה" ובין הנזקים שנגרמו לתובעת עקב כך – היא נכונה אם לאו – ולא הובאה כל ראיה לכך, מלבד עדותו של דבוש – זו איננה העילה, שבגללה הוגשה התביעה, והיא: סירובו של הנתבע לקבל את החזקה בדירה.