ת: זה הייתה המלצה של עורכי הדין (עמוד 93, שורות 31–32; עמוד 94, שורות 1–4).
181. תשובותיו של הרמן במתן הסבר מדוע לא הוגשו תביעות דומות כנגד גבאי/י.ז.ה.ר, כדוגמת זו שהוגשה כנגד הבנק, אינו מספקות, חמקניות–משהו, ובכל מקרה ניתן לומר עם גמר שמיעת הראיות בתיק כי לא ניתן להסתתר מאחורי "המלצה של עורך דין" ולא לספק טעם הולם וענייני למחדלם של התובעים ובחירתם המודעת שלא לנקוט בזמן אמת בהליכים משפטיים כנגד גבאי/י.ז.ה.ר (אשר הם אלה שרשמו את השעבוד על המקרקעין לטובת הבנק) בגין אותם נזקים הנתבעים בתיק זה. התנהלותם זו של התובעים והימנעותם בכוונת מכוון לתבוע את גם המזיקים העיקרים – רושמי השיעבוד לטובת הבנק – בלא להביא הסבר מספק לכך, יש בה כדי להחליש משמעותית את תוקף תביעתם וטיעונם כלפי הבנק.
--- סוף עמוד 48 ---
טענת השיהוי
182. הבנק טען בסעיף 58 לכתב הגנתו טענת שיהוי. התובעים השיבו לטענה זו בסעיף 10 לכתב התשובה.
183. ב"כ התובעים התייחס בסיכומיו לטענת השיהוי, כמפורט בעמודים 198–200 לפרוטוקול. ב"כ הנתבע התייחס לנושא השיהוי, בין היתר בעמוד 214 לפרוטוקול.
184. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בסוגיה זו, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לדחות את טענת הבנק בדבר קיומו של שיהוי המצדיק דחיית התובענה מטעם זה.
185. בע"א 4352/15 קורן נ' הראל (פורסם בנבו, 2.8.17) נפסק באופן הישים בענייננו ותקף בנסיבות תובענה זו, בין היתר, כי:
הלכה היא כי בדוקטרינת השיהוי ייעשה שימוש בהליכים אזרחיים במקרים חריגים בלבד, בשל ההשלכות שיש לה על הציפיות של התובע למימוש זכויותיו בגדר תקופת ההתיישנות וכן הפגיעה בזכות למימוש סעדים וחסימת הגישה לערכאות (ראו: ע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית, פ"ד סד(1) 215, 260-259; ע"א 8184/12 מרכז תורני לאומי ע"ר נ' קפלן, [פורסם בנבו] פסקה כ"ג (28.10.2015)). למעשה, פסיקתו של בית משפט זה התמקדה בשני טעמים לקבלתה של טענת שיהוי בהליך אזרחי – יצירת מצג בדבר זניחת זכות התביעה של התובע ושינוי מצבו של הנתבע לרעה בשל הפגיעה ביכולתו להוכיח את טענותיו, ובצדם התחשבה גם בשאלת תום לבו של התובע (ר' ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן, פ''ד לו(2) 309, 317; ע"א 410/87 עזבון המנוחה ליברמן נ' יונגר, פ"ד מח(3) 749 ,756; ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 446).