28. במצב דברים גם מבלי שיהיה צורך להכריע מי המקפח ומי המקופח, ברור כי התנהלות הצדדים הינה תוצאה של אובדן אמון ומבוי סתום בניהול החברה אליו נקלעו הצדדים. זאת, כמובן מבלי לזקוף את האשמה לחובתו של מי מהם. נסיבות אלו, בהן הלכה למעשה לא ניתן לקבל החלטות בנוגע להמשך ניהול החברה, מצדיקות את התערבות בית המשפט באמצעות מתן סעד למניעת קיפוח כדי להבטיח התנהלות תקינה בחברה. וככזה הוא ענייננו. כך גם ממליץ המומחה, ולא מצאתי סיבה שלא לקבל דעתו בעניין זה.
29. אמנם בא כח הנתבעת בסיכומיו טען כי במקרה דנן התביעה ההולמת והנכונה הינה הותרת המצב בחברה על כנו, תוך מתן הוראות בדבר אופן התנהלותה בהמשך שיתוף פעולה, עם אפשרות המצאת מידע וכיוצא באלה, ואולם בסיכומיו (סעיפים 72 ואילך) לא מבהיר בא כח הנתבעת כיצד ניתן לבצע עניין זה, ומדוע המלצת המומחה הברורה הקובעת כי משבר האמון בין הצדדים פוגע בניהול החברה ובמצבה, נסתרת רק שבשל התקווה שבעתיד המצב ישתפר, אם יינתנו הוראות מתאימות. משכך, לטעמי הסעד הנכון במקרה דנן הוא היפרדות בדרך של רכישה כפויה, כמומלץ על ידי המומחה.
לאור האמור לעיל, אין עוד צורך לדון בטענות בדבר קיומו של קיפוח ואופן התנהלות החברה בדרך בלתי הולמת על ידי צד כלשהו.
רכישה כפויה
30. טוען בא כח הנתבעת בסיכומיו כי סעד של רכישה כפויה מהווה אקט של הפקעה, ופוגע בזכות הקניין של מי מן הצדדים שלא לצורך. נטען כי מדובר בסעד קיצוני, שאינו דרוש. עוד נטען כי מדובר בחברה שהנכס היחידי שלה הוא בית המלון, והיא נהנית מפירות השכרתו, קרי מהכנסה פאסיבית ללא פעילות נוספת, ולפיכך אפשר להמשיך ולנהלה באופן בו היא מתנהלת עד היום, אם יתחייב התובע לשתף פעולה בהגשת דו"חות ובמתן דיווח שוטף, משום שבפועל לא נדרשות החלטות ניהוליות רבות או משמעותיות לצורך ניהול החברה.
31. לא מצאתי ממש בטענות בא כח הנתבעת בעניין זה. הלכה פסוקה היא כי סעד של רכישה כפויה במקרה בו נוצר אי אמון בחברת מעטים אינו סעד קיצוני לא דרוש, אלא אחד מהפתרונות הנהוגים בבוא בית המשפט לדון בעניין.
הלכה פסוקה היא כי לבית משפט סמכות רחבה וגמישות באשר לקביעת סעד ב מקרה בו אבד אמון בין צדדים בחברת מעטים, ויש צורך לפעול בדרכים יצירתיות להביא לפתרון יעיל וצודק. במסגרת זו לא אחת, למשל בהלכת אדלר ובהלכת מגנזי, נבחר הסעד של רכישה כפויה, והיצירתיות של בית המשפט התבטאה בבחירת הגורם שהוחלט להעניק לו הזכות לרכוש ובקביעת מחיר הרכישה.
ראו לעניין גם ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' רובין (6/12/2018).