המינויים שבוצעו היו בניגוד לדעת התובע שיוצג באסיפה על ידי עו"ד מאהר דלי. ההתנגדות נסובה סביב זהות רואה החשבון, וזהות עורך הדין שמונו לחברה. לטענת התובע האסיפה הכללית מיום 17/11/2016 ואופן קבלת ההחלטות בה, בניגוד לדעתו, היו בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל", ובכך אבד כל אמונו בנתבעת וביכולת הצדדים לשתף פעולה בניהול החברה, שכאמור אין מחלוקת שהיא חברת מעטים.
התובע בטיעוניו הסתמך גם על העובדה כי כך גם סבר המומחה שמינה בית המשפט בהסכמת הצדדים. המומחה סבר, גם הוא, כאמור בחוות דעתו כי החברה ניזוקה ממערכת היחסים הרעועה בין בעלי המניות, והדרך היחידה להשיב את החברה למסלול פעולה תקין היא מתן הנחיה בדבר היפרדות הצדדים.
יב. חודש לאחר האסיפה הכללית מיום 17/11/2016 הוגשה התביעה כאן. יובהר כי בפועל אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לקיומו של משבר אמון בין הצדדים לחברה המחייב היפרדותם, ומשכך אין צורך לדון בטענות שהעלו הצדדים באשר להתנהגות קלוקלת של הצד האחר כלפי רעהו וכלפי החברה. שהרי משאין מחלוקת בין הצדדים כי עסקינן בחברת מעטים, ומשאין מחלוקת כי קיים משבר אמון בין בעלי המניות שהופך את תפקוד החברה לבלתי אפשרי, יש מקום להעניק סעד של היפרדות הצדדים, וכל שנשאר להכריע הוא בשאלה מהי הדרך הנכונה ביותר להביא להיפרדות הצדדים .
יג. לאחר הגשת התביעה חתמה החברה (לטענת התובע מבלי ליידעו ובניגוד לאינטרסי החברה) ביום 21/3/2010 על הסכם פשרה שנועד לסלק תביעה שהגיש נגדה עורך הדין לשעבר של החברה, עו"ד בסאם כרכבי. בהתאם להסכם הפשרה התחייבה החברה לשלם לעו"ד כרכבי סך של 165,000 ₪. לטענת התובע מדובר בהסכם פשרה לא דרוש, משום שלחברה היו טענות הגנה טובות כנגד התביעה.
טענות הצדדים
6. כאמור, עיון בכתבי טענות הצדדים ובמיוחד בסיכומיהם, מלמד כי אין ביניהם מחלוקת של ממש באשר לטענות לפיהן :
א. מדובר בחברה שהיא חברת מעטים.
ב. בין הצדדים קיים משבר אמון קשה שאינו מאפשר המשך פעילות החברה במתכונתה הנוכחית.
ג. באם יש מקום להורות על היפרדות הצדדים, יש לעשות כן בדרך שבה צד אחד להליך זה ירכוש את זכויות הצד האחר, כאשר המחלוקת בין הצדדים הינה למי מגיעה הזכות לרכוש זכויות האחר בחברה, ומהי התמורה הראויה לרכישת המניות. כן קיימת מחלוקת אילו סכומים רשאי כל צד לנכות מסכום התמורה שתיקבע לאור טענותיו בדבר השקעותיו בחברה, או כספים שהגיעו לו כבעל מניות בחברה ונגזלו בשל אי העברתם לחברה.