58. במקרה דנן, אין בנמצא רישומי נוכחות העומדים בדרישת החוק והמפרטים את שעות עבודתם של התובעים. כאן המקום לציין כי העובדה שתובע 3 היה אחראי לרישומי הנוכחות אינה פוטרת את הנתבעת כמעסיקה מחובתה לנהל פנקס שעות עבודה על פי חוק. הנטל להפריך את טענת התובעים לגבי שעות עבודתם, נותר להיות מוטל על כתפיה.
59. התובעים הציגו בתצהיריהם גרסה לעניין שעות העבודה ולעניין עצם העבודה בשעות נוספות, ושוכנענו כי הם העמידו גרסה עובדתית מספקת בנוגע לעצם העבודה במתכונת של שעות נוספות, כפי שיוסבר להלן:
60. טענתו של תובע 1 היא כי בארבע השנים האחרונות לעבודתו בהן הועסק בקיבוץ מעברות, מחודש אוגוסט 2012 לערך, התחיל לעבוד מהשעה 7:00 בבוקר וסיים בשעה 15:30 ובימי ו' מהשעה 7:00 ועד שעה 14:00. לטענתו, לפחות פעם אחת בשבוע התעכב בשל הצורך לסיים סידור עבודתו באותה היום כך שהמשמרת בה עבד הסתיימה בשעה 19:30 בערב ולעיתים נמשכה אל תוך הלילה.
61. תובע 1 נשאל בחקירה לעניין מתכונת העבודה, והשיב כי משמעות התארכות יום עבודתו נבעה מכך כי "במהלך היום מעמיסים חומרים אחרים, מחנים רכבים יום לפני עם הכלים במחסנים, שנצא בבוקר מוקדם, לפעמים יצאנו ב 04.30 לפרויקט" וכאשר נשאל האם משמעות גרסתו היא כי יום לפני נהגו להגיע בשעה 19:00 בערב על מנת להעמיס חומרים בכדי לקחת למחרת בבוקר השיב: "זה קרה אצלנו. היינו מסיימים את העבודה וחוזרים להעמיס...היה הרבה פעמים בשבוע...". נתנו אמון בעדות תובע 1 לעניין הצורך לעבוד בשעות נוספות.
62. תובע 2 טען בתצהירו למתכונת שעות דומה לזו הנטענת על ידי תובע 1. בחקירה הנגדית, טען תובע 2 כי לא סיים לעבוד בשעה 14:00 כפי שנטען על ידי הנתבעים:
"ש. בקשר לשעת עבודה, בימי א' עד ה', בשעה 14:00 סיימתם?
ת. בחיים לא סיימנו בשעה 14:00. תביא מסמכים שסיימתי בשעה 14:00, מאבי כהן שהיה אחראי על המעברות. יש מצלמות בקיבוץ, הכל מצולם, כניסה ויציאה."
63. תובע 2 הופנה בחקירה הנגדית לתצהירו של עובד אחר בשם מר בכר וכן לתצהיר שלו עצמו, אשר חתם עליו במסגרת ההליכים שניהל מר בכר כנגד הנתבעת. בשני התצהירים מופיעה מתכונת שעות עבודה הפחותה מזו הנטענת כיום על ידי תובע 2. אולם, הן מר בכר והן תובע 2 לא נחקרו בסופו של יום אודות תצהיריהם בהליך האחר. הנתבעים גם בחרו שלא לזמן את מר בכר לעדות. מעבר לכך, שוכנענו כי תובע 2 (כמו גם תובע 1), כלל לא התעמק בתצהיר עליו חתם בהליך האחר, כי כלל לא קרא מה כתוב בו אלא חתם עליו כדי לעזור לנתבעת, שהיתה אותה שעה מעסיקתו ומי שאחראית לביטחונו הכלכלי.