תובע 2 - פנסיה
143. בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין חובת ההפרשה לפנסיה המוטלת על הנתבעת היא בשיעור 6% משכרו של העובד והחל מהחודש הראשון לעבודתו. בהתחשב בתקופת ההתיישנות ובשכרו הקובע, זכאי תובע 2 להפרשות לפנסיה בגין 84 חודשים בסך 27,397 ₪ (5,436 ₪ * 6% * 84 חודשים) בניכוי כל סכום שהצטבר לזכותו לתגמולים (חלק הנתבעת) בקופה.
תובע 2 - פיצוי בגין הפסד זכויות פנסיה
144. בכתב תביעתו עותר תובע 2 לסך של 60,000 ₪ בגין נזק בלתי הפיך שנגרם לו בשל התנהלות הנתבעת ששילמה זכויותיו בחסר. תובע 2 זנח טענה זו בסיכומיו, ולגופו של עניין, לא הונחה לפנינו תשתית ראייתית לפיה ניתן ללמוד על אותו נזק שנטען. לכן, דין תביעתו לפיצוי בגין הפסד זכויות פנסיה להידחות.
תובע 2 - קרן השתלמות
145. על יסוד צו ההרחבה בענף הבניין, טען תובע 2 בכתב התביעה כי בהתאם לוותקו במקצוע של מעל 3 שנים, היה על הנתבעת להפריש לקרן השתלמות בשיעור של 2.5% משכרו. לראשונה בסיכומים טוען תובע 2 כי בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין משנת 2015 ובהינתן העובדה שבשנת 2015 ותקו המקצועי היה מעל 6 שנים זכאי לתקופה שהחל מחודש אוקטובר 2015 לפיצוי בגין הפרשה בשיעור של 5% משכרו ולא 2.5%, ולכן הסכום הנדרש בסיכומים הינו גבוה יותר.
146. טענתו החדשה של תובע 2 בסיכומים מהווה הרחבת חזית, ואין הוא זכאי לטעון לסעדים גבוהים יותר שלא נתבעו על ידו בכתב התביעה. לכן, על בסיס שכר חודשי בסך 5,436 ₪ ועבור 84 חודשים, והפרשות בשיעור של 2.5%, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 11,416 ₪ בגין רכיב זה.
תובע 2 - שכר עבודה לחודשים יוני עד אוגוסט 2016
147. הנתבעים הפסיקו את עבודת התובע 2 בחודש יוני 2016, לאחר שמונה ימי עבודה, ולאחר מכן ביקשו כאמור כי ימתין בביתו עד בירור החשדות נגדו. שוכנענו כי התובע 2 היה מוכן ומזומן לעבודה.
148. כפי שקבענו לעיל בנוגע לתובע 1, גם תובע 2 זכאי לשכרו בגין התקופה בה המתין למוצא פיה של הנתבעת. לטענת הנתבעים בסיכומיהם, כאשר הופסקה העבודה בקיבוץ מעברות, "לא עמדו אופציות בפני הנתבעת מלבד אופציה אחת והיא שג'יהאד יצא לחופשה ללא תשלום ולמצוא לעצמו עבודה זמנית אצל מעסיק אחר עד אשר יחזור בו קיבוץ מעברות מהחלטות להרחיק את ג'יהאד ממתחם הקיבוץ". אין לקבל טענה זו. מעסיק אשר מודיע לעובדו כי עליו להמתין בבית, במקום לספק לו עבודה, עד אשר 'יירגעו הרוחות' או יתבררו החשדות כנגדו, מחויב בתשלום השכר.