"גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת"
עוולת הגזל מתייחסת לגניבת מיטלטלין. סעיף 2 לפקודת הנזיקין קובע כי הגדרת מיטלטלין בפקודה כוללת גם כסף. עם זאת, יש להראות כי מדובר בהעברה של שטרות כסף מסוימים ואילו "כסף" ככלל אינו נכנס בגדי עוולה זו [ראו: ע"א 494/63 אדיר נ' עיריית חולון, פ"ד יח(2) 463 (1964); רע"א 8304/99 צ'רקוב נ' חברת השמירה בע"מ, פ"ד נה(2) 37 (2000)].
92. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני קובע כי בענייננו התקיימו יסודותיה של עוולת הגזל: הרב ברויאר נטל מהעמותה סך 350 אלף ₪ והעבירם לצד שלישי, היא עוף החומה. העברה זו נעשתה ללא קבלת אישור מאת הנהלת העמותה. כך, לא הובא לפניי פרוטוקול של הנהלת העמותה לפיו ניתנה הסכמה להעברת תרומה לעוף החומה על סך 350 אלף ₪.
כך עלו הדברים מחקירתו של הרב ברויאר לפני עו"ד חבר:
"ש. אז תראה לי איפה הפרוטוקול.
ת. אז אני אומר לך, יש פרוטוקולים בקלסר ששם הפרוטוקולים עד התאריך הזה.
ש. אותו קלסר שאתה אומר שראית אותו והיה במשרדים
ת. נכון.
ש. ושאתה לא יודע איפה הוא היום.
ת. נכון, אני לא אחראי על זה".
[נספח 10 למוצגי התביעה]
93. לכך יש להוסיף כי עוף החומה איננה חברה שהוקמה מסיבות פילנתרופיות, לתועלת הציבור. מדובר בחברה שניהלה פעילות עסקית למטרות רווח. לדוגמא, בפרסומת של עוף החומה נכתב כדלקמן:
"עוף החומה
הכי עוף שיש!; הכי בשר שיש!; הכי הודו שיש!; טופ כשרות; טופ מוצר; פיקס מחיר"
[נספח 71 למוצגי התביעה]
בחקירתו לפני עו"ד חבר אהרון הודה שעוף החומה היא חברה עסקית:
"ש. ואז מתי פתחת את חברת עוף החומה?
ת. הגיע הבן אדם הזה שקוראים לו יהודה וייס, בא אלי, אמר לי – שמע מישהו המליץ עליו וזה, הוא הגיע והוא דיבר, לא יודע מי שמכיר אותו יש לו פה, הוא יודע לדבר. הוא עשה אותי, באותו זמן שישבתי מולו, כאילו הוא הולך לעשות אותי המיליונר הבא, נוחי דנקנר הבא.
ש. מה העסק הזה?
ת. הוא אומר – אנחנו כאילו נרים את כל העסק פה, חוץ מזה אנחנו ניקח משחטה, נעשה ואפשר לעשות מזה מיליונים, אפשר לעשות מזה הרבה דברים.
ש. ביזנס טוב.
ת. ביזנס טוב ..."
[עמ' 21-20 לנספח 14 למוצגי התביעה]
ובהמשך:
"ש. ... בוא נלך לעסק השני , עסק המשחטה שעשית עם ספק שותף, ספק לא שותף. גם שם קיבלת ככה כספים?
ת. של מה?
ש. לא יודע. כל מיני כספים כאלה מרב טוב או מקדישא?
ת. מה שכן עשיתי אז כדי לזה, לקחתי,
ש. זה הלוואות?
ת. לא הלוואות, עשיתי חלוקה של עופות, של חומת הכשרות, ואז באתי, היות וחברה קדישא נותנת לאנשים נצרכים דברים, אז ביקשתי, אני זוכר, ביקשתי מהרב ברויאר אם הוא יכול לעזור לי שזה יהיה גם כן, היות ואני רוצה לחלק.
ש. רצית שיהיה עסק של מיליונים. מה הקשר לחלק עכשיו?
ת. כשאתה רוצה להיכנס לשוק, אתה צריך קודם כל לתת לאנשים שיכירו ...
ש. אז אתה רצית, כדי שיכירו אותך בשוק,
ת. אני רוצה להסביר לך.
ש. רגע, אני שואל שאלה. שיכירו אותך בשוק וידעו מי אתה, אמרת – תביאו כסף, שאני אחלק?
ת. ... מבחינתי דאגתי לכסף, באמת דאגתי לכסף שיהיה לי לחלק לאנשים עופות, חילקתי, וזה באמת היה גם, מבחינתי
ש. גימיק להצלחה.
ת. גימיק להכניס את זה, שבן אדם שכבר יש לו,
ש. זאת אומרת זה היה טריגר שיווקי כזה. בואו קבלו משהו בהתחלה חינם ואחרי זה תיכנס לשוק.
ת. לא הבן אדם הזה שאני עכשיו נותן לו, הוא יקנה. זה עצן הדבר הזה שאני צריך לשחוט את זה, אני רוצה לחלק, אני גם מחלק וגם זה"